לסוף 1933

עמוד:311

לסוף 1933 לסוף שנת 1933 היתה בבחינת עונה מתה בתחום ביקוש העבודה בפלוגות השונות , ברם לא כן בגליל , שבו נדרשו עוד ועוד עובדים ( הנוסח : 'יש צורך ענקי באנשים . ( ' אילו היו נשלחים עוד שישה חברים לעבודה ביסוד המעלה , היתה המושבה כולה נכבשת לעבודה העברית . נדרשו פועלים אף במגדל . אותו זמן ציפו להתיישב במחנים , מושבתו של מיכאל שוועה לעולים חדשים מעטים ביחס היו הבית"רים שזכו להגיע לשערי הארץ , ורק כמחציתם נצטרפו לפלוגות . תקנות פנימיות קבעו : הקשישים מגיל 28 והנשואים שיש להם ילדים ישוחררו מן הגיוס . מיעוטם של המועמדים להצטרף לגיוס סיכל את מאמציה של ההנהלה לעשות את הפלוגות לגורם מכריע בחיי היישוב — מבחינה משקית ומבחינה לאומית כללית . תחושת ההגבלה לפתח תוכניות חדשות משום הכוח המיספרי המועט פינתה את מקומה לתחושה מרה אף יותר , לתחושת ההכרח בשמירה על הקיים . הטירור הפנימי , שפתח בו השמאל במישנה מרץ מלאחר רצח ארלוזורוב , חייב עמידה ללא ויתורים בכוח מיספרי מלא ללא פחת . הפלוגות נהגו לפטור מגיוס את הוותיקים שהשלימו את תקופת שירותם , ואילו לא תמיד באו אחרים במקומם . בשוועה פנתה ( 1933 . 9 . 17 ) הנהלת הפלוגות אל השילטון : 'אנו עומדים כרגע במצב של טיהר ההולך ומתגבר מיום ליום , אחר ההתנפלות בחדרה הדומה בצורתה לפוגרום מהטיפוס האוקראיני . עוד לא הספיק הדם להתקרש על ראש פצועינו בחדרה , והנה כבר מיקרה שני בכפר סבא , ומיקרה שלישי בהרצלייה . יש צורך להגדיל את מיספר החברים בסניפי האירגון ובפלונות , ומי ימלא ... אם לא המגוייס הבית '' רי . ' ... ? טאריים נוראים , מתקרב החורף ומוכרחים הם לעבור למיגרשם שקיבלו מהקרן הקיימת לישראל ... להקים לכול הפחות שני צריפים ... ברמת טיומקין נמצאים יותר מחמישים חבר . ישנם רק שני צריפים — אחד מהם חדר האוכל . בכול חדר נמצאים חמישה חברים . בכול אוהל - ארבעה . מתקרב החורף , וחלק מהאוהלים קרועים ... מקום של קדחת . על הפלוגה להקים 2 צריפים ... במיגדל ישנם 20 חברים , גרים בצריף שכור , קטן וצר , תנאים סאניטאריים קשים , המקום מקום של קדחת . על הפלוגה להקים לפחות שני צריפים ... עלינו להקים לפחות שבעה צריפים . אין לנו לקוות לשום עזרה בארץ . קיבלנו ידיעות פרטיות מהסוכנות , שלא נקבל שום עזרה . המיפלגה שלמעשה לא קיימת בארץ לא יכולה ... לעזור . האירגון / עובדי הצה"ר ובי ת"ר / חלש הוא עדיין ומחוסר אמצעים . הבית"ר ב ארץ היא חלשה . החלק החי בה מהוות הפלוגות ... המחנות שאנו מקיימים אינם רכוש פרטי של החברים , לא של הנהלת פלוגות העבודה , זהו רכושו של ה שילטון , זאת אומרת של התנועה כולה . החברים שמקימים בקשיים כאלה את הצריפים והמחנות , יגורו בהם רק זמן מה , ואחריהם יבואו חברים חדשים , מגוייסים , שעליהם לא תיפול כל העבודה הזאת . לכן ברור , שאותם החברים הנמצאים כעת בגולה , שכעבור זמן מה יהיו בארץ , יהיו מגוייסים , שעל החברים האלה לבוא לעזרה , למצוא בגולה את הדרכים לפתור את שאלת המחנות . הדרך היחידה לעזור לנו היא : מגבית קרשים בגולה . באם באפשרותכם לקבל את הקרשים מסוחר אחד , הרי מה טוב , ובאם לאו תסדרו מגבית בין כמה סוחרים . קרון אחד של קרשים יספיק כרגע בהחלט . הדבר הוא דחוף מאוד . ' ... ב שאלה זו פנתה הנהלת הפלוגות אף אל נציבויות אחרות ( כגון רומניה ) ברם העזרה המבוקשת לא הגיעה . מן ההיגיון היה , שהשילטון הוא שיבטיח תקציב מלא לבניית הדיור של הפלוגות , אלא שלא עמד תקציב לרשותו . אותו מיכתב דן אף בשאלת חוסר כוח אדם 'למלא בארץ אותם תפקידים שאחרים לא יכולים למלא ' . ' עיקר הפעולות שלנו הם היום במושבות , לא משום שמעדיפים אנו בפרינציפ את הכפר על העיר , אלא משום שלחלק מהערים חדרנו ונהפכנו כבר לכוח שמתחשבים בנו . בחלק מהערים — בעיקר בחיפה — אין כרגע באפשרותנו לחדור , כי אין מספיק כוחות . במושבות עד הקמת הפלוגות לא עבדו כמעט פועלים שלנו . היום קרוב ל 800-700 / הכוונה לצה"רים ... / חשבנו וחושבים אנו גם היום על פלוגות עירוניות אולם בשורת ערים — כגון תל אביב , חיפה — אי אפשרי היום לגשת להקמת פלוגות אלו , הן מסיבות של חוסר דירות , והן מסיבות של חוסר באנשים , הן פרטים והן מנהלים ' . מיכתב זה הזהיר את בית" ר מפני נטיות להפוך את בית"ר למעין הסתדרות מטיפוס 'חלוץ ' , מעין 'אמיגדירקט' ( אירגון להכוונת הגירה , ( דבר שיש בו סכנה לטוהר ההשקפות האידיאו לוגיות של בית"ר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר