|
|
עמוד:309
רות חינוכית ואף לא לפעילות בתחום ההכשרה הצבאית - שלא נעשתה בארץ ישראל בבית"ר גופה , אלא באירגון הצבאי הלאומי . הללו אף לא נתקפחו מבחינה כלכלית או מבחינה מדינית , שהרי לא עלה על הדעת להרחיקם משורות אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , ולימים מהסתדרות העובדים הלאומיים , ואף לא מברית הצה"ר . הסטודנטים שבהם , וכן אחרים , מסוגלים היו לגלות את פעילותם באירגונים ובגופים שונים בתנועת ז'בוטינסקי . ברם אף למעשה סימלי כזה נתקשו לבבות להסכים . כנגד דעתם של חברי ההנהלה עמדה תחושתם של אנשי הנציבות , שיש להיזהר זהירות יתר בהחלטות מסוג זה של הוצאת חברים מבית" ר , ולעשות כל האפשר כדי להימנע מאקט פורמאלי כזה . הנציבות היתה בעלת הסמכות לדון במפירי מישמ עת הגיוס ולהחליט על הוצאתם . לבקשת ההנהלה השיבה הנציבות , ( 1933 . 9 . 18 ) שאינה יכולה לקבל עליה את אחריות ההוצאה של החברים המוצעים להוצאה , ושהנציב פנה לראש בית"ר לשם קבלת הוראות נוספות . ההנהלה פנתה ( 1933 . 9 . 27 ) לשיל טון בטיעון : 'העובדה שעשרות בית"רים , שלא הסכימו בשום אופן להתגייס ולמרות זה נמצאים בתנועה , משפיעה לרעה על החברים הנמצאים בפלוגות העבודה . עליכם להבין את מצב הבית"רים המגויי סים הנמצאים בפלוגות , החיים בתנאים קשים בכול המובנים , תחת לחץ הטירור של השמאל . ' ... ההנהלה הודתה , שחלק מחברי הפלוגות נמצאים בהן 'לא מתוך הכרת הצורך בדבר , כי אם מרצון להישאר בתנועה , ' ואם אלה רואים 'שחבריהם לא נכנסו לפלוגות , שהסתדרו טוב בערים , חיים טוב ( כרגע ישנה אפשרות לסידור כלכלי נוח בארץ , ( שגם הם / נשארים / חברים בתנועה , ברור שבתנאים אלה אי אפשר להחזיק את המישמעת הדרושה . ברור שבתנאים אלה אין אנו יכולים לשלוט ולהיות אחראים למצב . הסברנו זה גם לנציבות ולנציב , אולם לא מצאו את האומץ הדרוש , כדי לעשות את הניתוח הזה ... תעזרו לנו בעבודתנו הקשה על ידי נתינת הפקודה הדרושה לנציבות הארץ ישראלית לאשר את כל הרשימות שהוגשו על ידינו . ' מיכתבה של ההנהלה הביע במלים פשוטות את האמת שבמצב בפלוגות , מצד אחד , ושבעמדת הנציבות , מצד שני . והרי תיאום של פעולה בין הנציבות לבין הנהלת הפלוגות נתחייב בכורח התנאים . אחר ויכוח בעניין הוצאת חברים , שהפרו מישמעת בפלוגת רמת גן , ואחר שה נציב פחיליך ביקש לעכב את פסה"ד בעניין ההוצאה , הוחלט 0 . 24 ) ו 933 . ו ) לשלוח את משה דומבני לשמש בא כוח הנציבות בהנהלת הפלוגות . תפקידו המיידי היה להבטיח בירור מלא של כל מיקרה הש תמטות קודם להכרעה ולפסק הדין , ברם תפקידו הכללי היה לקרב את המחנות , את העולים עם הוו תיקים , לתאם פעולות משותפות , לעשות לקליטת עולים בפיקוד בית"ר ארץ ישראל . בית"ר ארץ ישראל שנתרחבה לא הספיק בוח ההד רכה והפיקוד שלה , ונזקקה לכוחות חדשים , ובכללם לכוחות מן העולים . 616 קננים חדשים תבעו פיקוד , ולא נמצאו בהם המפקדים . כך נצטווה פינחס הררי מפלוגת מיגדל לשמש מפקד קן בטבריה . בגליל מיל או תפקידים של מפקדי קננים : משה שטיין , שמואל בורקו , דויד בן ישי ; בהרצלייה — אברהם ישראלי , ובכפר סבא יעקב גרוס . חבר מחדרה נתבקש לשמש בתיזמורת בית"ר בתל אביב , חבר אחר נתבקש לשמש בהדרכת ספורט בתל אביב ( ולא ניתן לו . ( שליחת בא כוחה של הנציבות להנהלת הפלוגות לא הספיקה , וההנהלה ביקשה ( 1933 . 11 . 28 ) להבטיח ' גארמוניה' ( הארמוניה ) שלימה עם שליחת בא כוח ההנהלה לנציבות . זליקוביץ' ודוכובני קיבלו על עצמם להכין הצעת תקנון לגיוס בית"רי ארץ ישראל . שיקולי הדיון הרצוף בנושאים של הפחת מישמעת מצד אחד ומצד שני צרכיה הגדלים והולכים של בי ת"ר ארץ ישראל במפקדים ובמדריכים הביאו ( נובמבר ( 1933 לידי החלטה על הקמת ועדה משותפת לנציבות ולהנהלה : הנציבות תקבל עולים חדשים רק בהעברת הנהלת הפלוגות ; הנהלת הפלוגות תהא רשאית ליטול מן המסרבים להתגייס את התעודות והסמלים של בית"ר עד לבירור הסופי ; החלטות ה וועדה יהא להן תוקף כלפקודת נציבות , ולאחריה זכות העירעור רק בפני שופט בית"ר . שמואל חפשן , בא כוח הנהלת הפלוגות , נצטרף ( 1933 . 12 . 12 ) לנציבות . ביוני 1934 הוחלט על הקמת ועדה פאריטטית , של הנהלת הפלוגות ושל הסתדרות העובדים הלאומיים , שסמכויותיה היו בשאלות העבודה למגוייסים . קליטת העלייה נשארה בידי הנהלת הפלוגות , ואילו הס תדרות העובדים הלאומיים היתה הנציגה הרשמית ( 616 הנציבות שביקשה ( 1933 . 10 . 25 ) להעמיד לרשותה מיספר בית '' רינו שמילאו תפקידים בחוץ לארץ ומוכשרים למלא חפ קידים דומים בארץ , הדגישה , ש'בית"רים אלה לא צריכים להיות מ 1 המסרבים להתגייס , אלא נזן המוכנים ללכת לכול מקום שישלחו אותם . '
|
|