|
|
עמוד:302
חוקת הגיוס החוקה נתקבלה בהסכם עם זליקוביץ , ' נציג הנהלת הפלוגות , על סמך פירוש החלטת דאנציג לפי כוונתה ולפי הניסיון המעשי בהגשמתה . החוקה קבעה , שיש לתת את הדעת על מיקצועו של העולה , אלא שלא המיקצוע האישי יכריע לגבי אופי גיוסו . הגיוס צריך לשמש 'לצרכים תכופים של כיבושי עמדות לביניין המדינה . ' בעקרוני הגיוס הודגש , שהנהלת הפלוגות היא הקובעת ללא עירעור את מקום גיוסו של העולה ואת תפקידו . הבית"רי הורשה להציע שתאושר לו זכות העבודה שקיבלה בדרך פרטית . בעניין עבירות על מישמעת תדון ועדה משותפת של הנציבות 3 ) חברים ) ושל הנהלת הפלוגות 2 ) חברים , ( שאחד מהם , מנהל פלוגות העבודה , ישב בראשה . עירעורים על החלטות הוועדה יוגשו בפני שופט בית"ר . החוקה לא הניחה שום זכויות לאירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , עם שאישרה שהפלוגה היא חלק בלתי נפרד שלו בכול הנוגע לעניינים כלכליים . משק הפלוגה הוא קיניינו של שילטון בית"ר ( ולא בשותפות עם אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . ( לא נזכר בחוקה , שהפלוגה רשאית לקנות את המשק . להלן נוסחה של חוקת הגיוס : א ) מבוא ראש בית"ר והשילטון בתור המוסד העליון של ברית תרומ פלדור בין כינוס עולמי לכינוס עולמי , החליטו לתת פירוש מסויים להחלטות הכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדאנציג על גיוס הבית"רי העולה ופלוגתו . פירוש זה מותאם מצד אחד לכוונת ההחלטות הנ"ל , ומצד שגי למסקנות הניסיון המעשי שהושג עד כה בשטח זה . כוונת ההחלטות של הכינוס העולמי היתה להעמיד כל עולה בית"רי לרשות מוסד מיוחד , הממונה לשם כך , במשך שנתיים . על מוסד זה לנצל את הבית"רי , ז . א . את האיש על כל סגולותיו , ומשלוח ידו בכלל , לטובת בינייךהמדינה . אולם מצד שני צריך הגיוס לשמש לצרכים תכופים של כיבושי עמדות לביניין המדינה , המביאים איתם ביטול של הערך מועצת מפקדים בפראג ( 1933 . 9 . 2 ) אגב הקונגרס הציוני הי"ח בפראג נתקיימה ( 1933 . 9 . 2 ) התייעצות של ראש בית"ר , השילטון , וכן בא כוח הנהלת הפלוגות , מרדכי זליקוביץ , ' בשאלות הע לייה והגיוס לפלוגות . התייעצות זו נהייתה חשובה ואף דחופה , אחר כל הדחיות שנעשו בעניין פירסומה של חוקת הגיוס המחייבת , ואחר הקשיים המרובים שנערמו על דרך בחירת העולים ועל דרך גיוסם בפלוגות . בהתייעצות הוחלט לפרסם שתי חוקות : חוקת העלייה , שנושאה הדרכים לבחירת העולים ; והחוקה השנייה , אולי החשובה יותר : חוקת הגיוס — עקרונות וכללי אירגון הגיוס הבית"רי . במועצה השתתפו אף מנציבי בית"ר ומפקדיה . לפי הצעת נציג רומניה הוסכם , שאחר גמר הכשרה יעמוד החלוץ הבית"רי לבחינות , בפני ועדת בחינות מיוחדת . "" אחר ההתייעצות נמסרה הודעה מיוחדת מטעם ראש בית"ר והשילטון , ש'לא ייסוגו אחורנית בשום פנים מפני כל הקשיים והמיכשולים , בין שיבואו מביית ובין שיבואו מחוץ , כדי להגשים בעוז ובהצלחה את רעיון הגיוס . פלוגות העבודה בארץ ישראל הן הן הניסיון המכריע שיוכיח ... באיזו מידה רצינית היא ההתלהבות הבית"רית בקרב המוני תנועתנו , כי רק במידת ההתמסרות האישית נמדדת רצינותה של הת להבות רעיונית . בית"ר צריכה להוכיח ... כי לא רק מחנה של "מקבלי סרטיפיקאטים" גרידא אנחנו , אלא צבא לביניין המולדת . ' השילטון העביר ( 1933 . 10 . 11 ) את חוקת הגיוס להנהלת הפלוגות , וחוקה זו לא ראה עוד כהצעה לדיונים . ' אנו בטוחים' - כתב השילטון - ( 1933 . 11 . 7 ) 'כי חוקת הגיוס לא תעמוד לוויכוח בהתייעצות באי כוח הפלוגות , אלא תוכרז כחוק , אחת ולתמיד . אם יש ליקויים בחוקה זאת , הרי הם יתבררו במשך העבו דה , אבל לא בצורת ויכוחים , המשפילים מראש את ערכה החוקי . עלינו לציין בהזדמנות זו , שהחוקה נוס חה בהסכם שלם עם החי זליקוביץ , ' אשר הופיע כבא כוחכם בייפוי כוח מלא . ' השילטון ביקש מן ההנהלה להתחשב בצורכי התנועה בארץ , ולשלוח מגוייסים לעבודה בקנני בית" ר . ( 614 למרבה הצער לא נשתיירו פרוטוקול או רשימות ממועצה זו . אנו מבינים מדוע לא תהיה הרשות הזאת לנו . ' ... באבגוסט 1933 נשלח מרדכי זליקוביץ' לפראג לבירור סבך הבעיות של חוקת הגיוס בדיונים ישירים עם ראש בית"ר והשילטון . זליקוביץ' השתתף בקונגרס , וכן ישב בישיבת השילטון עם ראש בית"ר . זליקוביץ' ייצג את עמדת ההנהלה שהיתה מוחלטת ביחס לכלליותה של חובת הגיוס על כל הבית"רים , ובכללם בעלי מיקצוע . לתת היתר לבעלי מיקצוע שלא להתגייס - בכך ראתה ההנהלה את סכנת ביטולו של הגיוס . בנושא זה ובנושאים אחרים הצמודים לשאלות עקרון נתבקש בירור יסודי ומפורט .
|
|