למהותה של הקנאות

עמוד:287

המליצה העילאית - בברכה וקריאה מאת אב בר"ק , בתשרי תרצ"ד . בקריאה זו צויין בעל הקריאה בתוארו ולא בשמו , אותה פנייה אל בר"ק בארץ ישראל , פו לץ , אוסטריה , צ'ס"ר , רומניה , נאמר בה : 'וזאת היא קריאתי הראשונה אליכם , ואל כל חבריכם , אשר יבואו אחריכם : א ש . יסוד הקנאי הוא אש ... יש בכם אש , אש קודש ... תהי אפוא השלהבת לסמל חייכם ... סייג לקנאות אצילות ... אש אש צרופה תהי נפשכם . ' ... דומה הדבר , שנוסחו של ד"ר בן שם הוא הנוסח . ד '' ר בן שם היה הרוח החיה בכול הפעולה התעמולתית של גרוסמאן בקרב הנוער . פעולתו התעמולתית הראשונה של בן שם היתה הוצאת חוברת 'דער וועג פונם ברקאי' ( דרכו של בר"קאי ) בווארשה , בסוף שנת . 1933 בה השתתפו גרוסמאן ( לבר " ק יש 'אני מאמין ואינה עסק של התחרות . יחס טוב כלפי השמאל , חלוצי אתמול , שזכות הביניין מכפרת על חטאים הרבה ; לגיו ניסטי , אבל לא התקפה , ( חזנבלום ( בנוסח דומה : אין בר"ק פועל יוצא מיכאני של הפילוג בהצה"ר . יש געגועים לתנועה חדשה מטוהרת , אחר שדרך הצה"ר נתערפלה , והמנהיגות גילתה עיוורון . ובכן : לאומיות , דימוקראטיה , קפידה , ( בן שם ... ) הנהגה רוחנית עליונה . ( כבר בשנה הראשונה לקיום בר " ק נעשתה פעולה מז כיתתית ניכרת - מרץ מכוח מרצו של גרוסמאן . בפולין סופחו למיפקדה ארצית כמה אקדמאים , ובדומה בליטא . בשתי ארצות אלו בייחוד נתרכזו הקבוצות הגדולות של הנוער של גרוסמאן . בתקנון בר " ק קבעו חלוקה לצופים , חלוצים , מגינים , והודו בלגיוניסם . עיקרה של בר"ק היה בעקרון , שהיא 'מכירה בהסתדרות הציונית את ההסתדרות הלאומית הכללית של עם ישראל בדרכו אל המדינה העברית ורואה את עצמה קשורה בה קשר אורגאני על ידי ברית הצה"ר [ דהיינו : ברית הצה"ר של גרוסמאן , [ שהוא איגוד מיוחד של הסתדרות זו . ' לעת השנה פורסם כרוז נלהב : 'אנו כוח , ' ברם לא נעשו הזדמנויות להפגנתו של אותו כוח , וכינוסים צפויים לא הגיעו לכלל ביצוע . בר"ק זכתה לעזרתה הפעילה של ההסתדרות הציונית , כעידוד לגרוסמאן וכמישקל נגד לבית"ר . בכמה מישרדים ארץ ישראליים נשארו אנשי גרוסמאן חברים לפי אישורה של מחלקת העלייה , ובכולם קיבלו חברי בר"ק חלק בסרטיפיקאטים . בסוף 1934 קיבלו 16 דונאמים למחנה של פלוגה בנס ציונה והובטחו 10 דונאמים בחדרה . ברם התוכניות להפעיל מיפקדה עליונה בתל אביב עם יעקב כהן , או לצדו , לא עלו . באפריל 1934 הגיע ד"ר יעקב כהן לארץ ישראל להשתקע בה . גרוסמאן כסבור היה ( לפי מיכתבו לרוזנ בלום , קובנה , , ( 1934 . 5 . 11 שכהן יתמסר רק לבר"ק , והביע צערו , שחסר מנהל למיפקדה העליונה . לאחר חודש ( 1934 . 6 . 15 ) כבר כתב אליו גרוסמאן , שיעקב כהן אינו פעיל , ואינו מסוגל לעסוק בבר" ק , ושוב : ' חסר לנו איש חרוץ . ' בסופה של השנה ( 1934 . 11 . 28 ) הודיע גרוסמאן על יעקב כהן כמפקד עליון , ועל שלמה ליפץ כמזכיר ראשי של המיפקדה העליונה . ניתן לסכם בכול הדיוק , שהפעולה האירגונית ההסבר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר