המורה העברי בשירות השמאל

עמוד:283

ליוסף קלוזנר ניום חג השישים במלאות שישים לפרופיסור יוסף קלוזנר ראתה בית"ר לחוג את חגו כחג של מורה נערץ ושל ידיד . ראש בית"ר כתב לכבודו מאמר רב חן : ... ' כי אם ברוח' , וכך הגיעו רשמי דמותו של קלוזנר ההיסטוריון והלוחם הירושלמי אל אלפים רבים בנוער ובעם , שמקודם רק את שמו שמעו . קלוזנר עמד כציוני הרצלאי - מן היחידים — במילחמה למען אוניברסיטה עברית אמיתית בירושלים , ובאוניברסיטה זו היה מן היחידים שנילחם ב'ברית שלום' שעשתה לה קן חם ומרופד בצמרת שלה לכול מנמיכי קומתה הממלכתית של הציונות . קלוזנר היה מזקני הקורפוראציה הלאומית רבת היוזמה והמרץ , ברית הסטודנטים 'אל על , ' ותמיד נענה ללא היסוס לכל הזמנה לבוא אל מועדוני בית"ר ואסיפותיה להרצות בנושאים היסטוריים וב טשאי הזמן . במסיבת יובל , שנערכה לקלוזנר מטעם התנועה הלאומית , אמר יוסף כצנלסון בשם בית"ר , שמורגל הוא , שעל תנועות אופוזיציוניות חריפות יטפלו האשמות . אחת ההאשמות שטפלו על בית"ר היא , שבאה אל היהדות מן החוץ , ואין לה שורשים רוחניים במציאות הלאומית ובהיסטוריה העברית . 'ברם נוכחות קלוזנר בתוכנו' - קרא כצנלסון - 'די בה לסתור כליל האשמה זר . - נוכחותו של קלוזנר היתה שלימה וקבועה . הוא היה מגדולי המורים לבית"ר , ומאמריו ב נושאים ציוניים ( שרומו בקובץ 'בראשית היה הרעיון ואחרים שנתפרסמו לעתים מזומנות בעיתונות העברית ) וכן חיבוריו ההיסטוריים הגדולים השיטתיים והמונו גראפיים ' ) הרעיון המשיחי בישראל , ' 'יהדות ואנושות , ' ' הבית השני בגדולתו , ' 'קיצור תולדות הספרות ( ' היו ידועים למדריכי בית"ר ולחבריה הבוגרים . קלוזנר נענה להזמנות להשתתף בעיתונות בית"ר ( ולימים — של אצ '' ל , ( ורגיל היה לשלוח איגרות ברכה לוועידות ולכינוסים שבהם לא יכול להשתתף בגופו . באיגרותיו גולל הרצאות של רעיונות וחיווה דעתו בענייני השעה . בהרצאה אחת מני רבות על 'תפקידי הנוער בזמן הזה' גילה את דעתו על הטעות שטעינו : 'השונאים כאן / בארץ ישראל / מתבים הם מן השונאים שבגולה . ( 590 'הירדן / , 1935 . 1 . 22 וטי' יעקב לייזרוביץ , 'המדינה , 1935 . 2 . 16 ' , על כיבוש 'תרבות . ' בהשפעת השמאל הציוני נעשו כמה בתי"ם יעבריים דו לשוניים ( עברית ואידיש , ( כגון בקובל . ( 591 'מאמטנט ' , וארשה , ; 1934 . 8 . 10 'הירדן ; 1934 . 8 . 15 ' , ז'בו טינסקי , על ספרות , . 363 ( 592 'הירדן . 1934 . 8 . 24 , ' פולין , ליטא ולאטביה , ביקשו בקנאות לטפח חינוך לאומי בתחומיהן בלשונותיהן , ואף נתכוונו לחזור בהן מן האוטונומיה החינוכית ליהודים . צימצום העלייה לארץ ישראל והליכתם של רבים אל הקומוניסט ואל הלימודים הגבוהים במדינותיהם או בארצות אירופה אחרות היה בהם כדי לעכב את ההתפתחות העצומה של בית הספר העברי בצפון אירופה בשנות העשרים . בשנות השלושים ירד מיספרם של מוסדות החינוך העבריים , העממיים והתיכוניים , ומהם שנעשו מוסדות דו לשוניים . רק מוסדות מעטים עמדו בשיגשוגם הגדול כבשנות העשרים , ואולי יותר מכולם הגימנסיה העברית בביאליסטוק , שהיתה מרכז גדול לבית"רים התלמידים בכול הגליל כולו . המחנה הציו ני החלוש לא עמד כבראשונה על בסיס החינוך העברי כחינוך יחיד מחייב . כבר מקודם הוקמו בפולין רשתות חינוך כלאיים , כגון ה'שולקולט' והציש"א , ( ב יוזמה , או בעידוד מצד מיפלגות ציוניות , ( ולא עוד , אלא ש'השומר הצעיר' החל אף לתבוע את לימוד האידיש בבתי הספר של 'תרבות' . החינוך העברי בגולה , שהחל מידלדל ויורד בעקבות ההתפתחויות במחנה הציוני , היה נושא של דאגה גדולה לבית"ר עד למילחמת העולם השנייה . רק מזרים מעטים ביחס נימנו עם המחנה הלאומי , ורק מנהלים בודדים ( ובכללם הסופר שב"ם גוטספלד , המנהל בוולקוביסק . ( בית"רים אחדים שימשו בהוראה בבתי ספר פולאניים ממלכתיים . פרופ' יוסף קלוזנר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר