|
|
עמוד:279
לים את הפועל העברי . התיסה של ראש בית " ר : 'שלום בין אחים אינו עבדות' רב היה מישקלה בחיי בי ת"ר , אבל לא עד כדי הצדקת חטאיהם של אחים . הפועל הבית"רי הוכיח , ששיתוף פעולה וקשירת יחסי כבוד עם נותני העבודה אינם זהים עם ניצול הפועל . אנשי בית"ר לא הורידו את שער השכר ולא פגמו בתנאי העבודה המקובלים . 575 ועם התארגנותם באירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ואחר כך הסתדרות העובדים הלאומית ידעו לעשות לא מעט לשיפור תנאי הפועל הלאומי המאורגן במקומות העבודה שבהם היתה להם השפעה במידה כולשהי . אם הלכו בית"רים בגליל העליון לעבודות קשות , והתחת בעבודות אלו בפועלים ערבים , ואם אף קיבלו שכר קטן ביחס , כמעט כמקובל בשוק העבודה של הערבים , הרי לא מתוך זילזול בניצול עצמי הלכו , ולא מתוך שרחשו אהבה יתירה למי שמתכוון לנצלם . בהליכה לעבודות אלו , הקשות בכלל , ובאזורים רחוקים , ראו תפקיד לאומי — הצלת אזורים לעבודה עברית ולפיתוח עברי והצלת ענפי עבודה למשק העברי . מיכתב של 'בן הנאמן לאב' נתפרסם ' ) משמר הירדן ( 1935 . 11 . 26 ' , ויש בו מן האופייני : ' אל תחשוב שמרוב אהבה לאיכרים אלה , או מתוך כוונה לעזור להם בהתעשרותם ") על שבמינו" — כפי שאתה כותב לי ) באנו לעבוד במשקיהם . לא בזאת הסיבה . נוכחנו לדעת , שכאן נשתלטה העבודה הערבית , ורוב "הפועלים" והצעירים לא יבואו הנה , מכיוון שבתל אביב אפשר לחיות בתנאים יותר נוחים ולהרוויח פי שלושה ... על כן החלטנו , שמתפקידנו לעבוד כאן בשנות הגיוס , או במקומות הדומים בתנאיהם למושבה זו ... אתה טועה בהחלט , אבא , בשעה שאתה חושב , כי נעבוד כאן חינם ולא נרוויח מאומה , על זכויותינו הצודקות נגן גם כאן , ולא נפקיר עצמנו לשיעבוד כלכלי . אולם ברור , לא נרוויח כאן 10 לא"י בחודש כבתל אביב , אלא שהתפקיד החלוצי תובע מאתנו צימצום מסויים של צרכינו וויתור על עניינינו הפרטיים שלנו - וזאת עשה נעשה ' . לפי שיטה זו נכנסו הבית"רים לכרמי שומרון וחידשו בציר עברי , ומשום שיטה זו לא עזבו את הפינות הנידחות של הגליל העליון . שם חיו חייהם יחד עם אותם האיכרים , כמעט כבני מישפחה , ושם אף ראו מה קשה פרנסתם ודלה של אותם האיכרים . מגמתה של בית"ר לעשות למניעת החרפתם של היחסים עם נותני העבודה העבריים הוכחה בפיהם וב עטם של רבי השמאל מהשתעבדות ל'בועזים / הקא פיטאליסטים המנצלים . ברם בית"ר ידעה תמיד לעמוד על עצמאותה אף בתחום יחסי העבודה , ולא קיבלה כלל דין של ניצול , כשם שלא היתה מוכנה לקבל דין של אפליה לרעה . וכך כשהיה מעשה ואיש הקרקעות ליטבינסקי תבע משלושת חברי בית"ר שעבדו בפרדסו להרחיק בידואים משטחו בסביבת ואדי פא ליק , אחר שפועליו הערבים הקבועים סירבו למלא את הוראתו ' ) אתם הפועלים שלי , וחייבים לעשות כל שאני מצווה לכם , ( ' לא היו הבית"רים מוכנים להיות ה'כושים שעשו את שלהם / והודיעו שיבואו לעזרה רק אם יעביד בשטח עבודה עברית . ליטבינסקי גירש את פועלי בית"ר , שמהם קיבל במשך תקופה לא קצרה עזרה רבת ערך , ושבשטחו הוקמה פלוגת עבודה . חלק של אנשי פלוגה זו , שהיו חברי קבוצת 'בדרך' מווילנה ובעלי השקפות מיוחדות , ניתקו את עצמם מבית" ר ( אחר שלא קיבלו על עצמם מישמעת הנהלת הפלוגות ) באפריל , 1933 ועם הסיכסוך החדש החליטו לצאת אף את אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר 933 . 8 . 9 ) ו ) . " « בית"ר לא ראתה תועלת יתירה במישמרות שהעמידה מפא"י להגנת העבודה העברית , אבל מעולם לא אימצה לעצמה דעה , שיש בה משום צידוק יחסם של האיכרים בנושא העבודה העברית . נהפוך הוא : האיכרים ידעו יפה שבשאלת העבודה העברית אין בית"ר מוכנה לפשרה כולשהי . בנושא זה הושמעו דברים ברורים , והואשמו האיכרים שיש להם חלק במצב הטומן סכנות מבחינת העבודה הזרה : 'אל נתבייש ונגיד בגילוי לב , שכמו שאין אנו מאמינים בכוונתה וביושרה של מפא"י בשאלה זו , הרי לכול הפחות באותה המידה אין אנו מאמינים בכוונתם וביושרם של האיכרים , שכאילו אך ורק מפני ההכרח הם משתמשים בעבודה ערבית . אבל אם כך הוא מצב הדברים באמת , הרי צריכים היו להיות הראשונים לדרישת עלייה רחבה מאת הממשלה , צריכים היו להיות הראשונים לצאת ( 574 'הירדן , . 1934 . 12 . 7 ( 575 אף בךגוריון הודה בכך . עמדנו על כך בכמה מקומות בספר . ( 576 עי' 'דבר / , 1933 . 8 . 9 ומאמרים ראשיים , שם , 1933 . 8 . 15 ; . 8 . 11 'מן הנמנעות הוא , כי פועל ישר לבב יימצא בשורות בית"ר . ' יוסף אהרונוביץ התבטא ( שם , ;( 1933 . 8 . 13 'הנגע הממאיר הזה המאיים להרעיל את כל גופה של האומה . ' וכך נאמר ( שם , ( 1933 . 11 . 30 על ההתקשרות טם 'בני בנימין ' , ש ' הקרקע המשותף הוא האהבה העזה לעבדות חברתית / ובלשון אחר ; 'ברית האפנדים' ( מ . ביילינםון , שם , . ( 1933 . 12 . 8
|
|