היחס לסוציאליסם המארכסיסטי

עמוד:270

נובמבר ( 1934 על סמך דברי ז'בוטינסקי בעניין עריכת ניסיון חברתי עצמאי במעבדה משלו , ש'תשובה זו " / עלינו לבנות תחילה המדינה ... ורק אחרי היבנותה נוכל לעיין בשאלת מישטר חברתי של צדק ושוויון מוחלט - / " אינה מניחה כבר היום דעתם של בי ת"רים רבים . ' בוקסר ניתח יפה את עקרונות התנועה בשאלת המשק של המדינה בדרך , ברם הסיק מסקנות משלו על דבר סוציאליסט העומד מול קאפיטאליסם ( ועל כך באו דברי הערה מטעם המערכת . ( את הסוציאליסט תיאר ברוח אידיאלית , כ'צורת חיים חברתיים כאלה , אשר בם כל אזרח מקדיש מתוך רצון עצמי וחדווה פנימית את כל כישחנותיו ומרצו לתועלת הבלתי אמצעית של החברה כולה ומקבל חלף זה את הסיפוק המאכסימאלי , שיד חברה זו משגת לתת לכול מאווייו הפיסיים , המוסריים והרוחניים' והמשיך ברוח זו . עוד הסתמך על ראש בית"ר , שהתבטא שכול זמן שיש אנשים , שרק בצורת השיתוף יכולים להשקיע את התלהבותם בחקלאות , יש לנצלם 'לשם יצירת הרוב העברי באופן ההולם אותם ואף לתמוך בהם בקרדיט , ' ואף על המציאות בבית" ר , שלדעתו : ' למעשה , הקולקטיביות נעשתה כבר חלק אורגאני הכרחי של המציאות והפעולה הבית"רית ( גדודי הכשרה , פלוגות העבודה , ( אולם בכדי לספק את השאיפות הסוציאליסטיות של חבריה הסוציאליסטים , בית"ר צריכה להכריז על השיתוף בפעולותיה החלוציות לא כעל דבר הכרחי , אלא כעל דבר רצוי , ולפתח על ידי זה את אחיה = / חבריה / חובבי הסוציאליסט לקראת חינוך אישי של אחיהם הבית"רים ברוח ההולמת אותם . ' בהתלהבותו ראה , ש'תפיסת עמדה חיובית קונקריטית למישטר הסוציאליסטי במדינת היהודים של העתיד ולפעולה סוציאליסטית אישית בגדר ביניין המדינה בהווה , לא רק שהיא נעשתה עכשיו הכרחית מחמת התסיסה הסוציאליסטית , אשר נגלתה אצל אחוז חשוב של הבית"רים , אלא שיש בחובה תוצאות לאין ערוך בשביל התועלת הנוכחית של ביניין המדינה . ' ודאי צדקה המערכת , שהעירה על טעותו ביחס לרבים הסבורים כמותו , ועל טעויותיו במסקנותיו המופלגות . בוקסר הצעיר ראה רק מהירהורי לבו , ועירבב מין במינו ושאינו מינו , כשהסיק מן העקרון הגדול על חיוב תפקידו של הפועל העברי את העקרון של 'סוציאליסט לאלתר , ' שלא היה , ולא יכול להיות , נחלת בית"ר הממלכתית , ומקובל היה בשנות השלושים על השמאל הציוני , שחזר ואימץ לו דיאלקטיקה מארכסיס טית , ולא הסתפק עוד בשיטות ה'לייבור' הבריטי . וברי , שאף את עניין 'קולקטיביותם של גדודי ההכשרה ופלוגות העבודה' לא הבין , אם דאה בהם גופיבז סוציאליסטיים . כבר ציין ש . חפשן , מי ששימש בהנהלת הפלוגות ' ) מדריך בית"ר , ' דצמבר , ( 1933 שאין לקבל את טיעונם של המוכנים להשתמט מן הגיוס , משום טענת 'קומונה : ' 'לא ידענו שהפלוגות הן קומונאליות . ' חפשן , אולי 'הסוציאליסטי' ביותר בכול המחנה , דחה טיעון כזה , וקבע : 'לא מעניין אותנו כרגע הסוציאליסט באם יתגשם או לא יתגשם . לא מעסיקה אותנו שאלת יצירת טיפוס מחודש מבחינה אנושית כללית בעתיד . המציאות הארץ ישראלית והתפקידים המוטלים כאן על חברינו הראו לנו , כי החבר יוכל להתמסר כולו לתנועה אך ורק בתנאי שלא יהיה קשור באופן פרטי שום קשר כלכלי או חברתי ..., אך כאן עומדת הספקת הצרכים המינימאליים וההכרחיים ' . חפשן תיאר את הפלוגה 'הקומונאלית' - פלוגת הגליל : ' רחוק הוא הגליל מפרדסי יהודה והשרון , רחוק הוא גם מערים כגון תל-אביב וירושלים . שומם ומשעמם הוא ... אטי ומאובן בהתפתחותו . היישוב העברי הוא מועט מיספר ומסובב ים ערבי , עזוב הוא ... בגלל החינוך המאטריאליסטי אשר הוחדר בין שורות השמאל , וגרם לבריחת הפועלים חברי ההסתדרות מהגליל , לשם חיפוש מקומות עבודה יותר מכניסים ... חברינו , אשר חדרו לשם בתור מתנדבים עוד טרם שנתפרסמה החלטת / כינוס / דאנציג , החליטו להישאר על המקום על אף התנאים הקשים , ולהגשים את התפקידים אשר לקחו על עצמם ... לבית"רים יצאו מוניטין בתור פועלים טובים וכובשים , אשר לא נרתעים מפני שום דבר בכול רחבי הגליל ... לשם מילוי התפקידים הללו ומסיבת אי קביעות העבודה במקום ... ) סובלים מתקופות ארוכות של חוסר עבודה ) החליטו החברים ליצור קופה משותפת , אשר תקל על ידי איזון ההכנסות בכול המקומות את החיים שם . זאת היא "הקו מונאליות" של פלוגת הגליל , אשר בעצם הודות לה קיימים כעת סניפים של חברינו ביסוד המעלה , מיג דל וראש פינה . ' 'הקומונאליות' של פלוגת הגליל לא היה בה משום ראיה ל'קולקטיביות . ' הגיוס היה מוגבל בזמן , ושלא על תנאי , וכיוון שלא נתקיים מכוחו של תקציב 'מעין ממלכתי , ' 'מעין צבאי , ' לא היה בלתי סביר , שחשבון ההכנסות של איזור אחד יהא משותף לכול הפלוגות בו . הוא הדבר לגבי גדודי ההכשרה , שהחברים באו אליהם לתת שירותם , וללא ציפייה לריווח , ואף לא לשכר אישי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר