ניסיונו של דיזנגוף, ראש עיר תל־אביב

עמוד:264

ניסיונו של דיזנגוף , ראש עיר תל אביב במצב של 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי' נמצא מאיר דיזנגוף , ראש העיר תל אביב , שבה פעלו מרכזי המיפלגות והנוער ושנהפכה לזירת התכתשות מרכזית בין מחנות ויחידים עויינימ זה לזה , מתגודדים , זועמים , מגדפים , מגיבים ואף מאיימים . בישיבות מועצת העיר אנוס היה ראש העיר להידרש לבעיות יחסי המיפלגות , ובייחוד למן ההתקפה על כינוס בית"ר בשביעי של פסח תרצ"ג נתרבו הדיונים והתגובות בשאלת השכנת שלום וסדר בעיר . אף בישיבות בנושאים כלליים צפו ועלו תגובות לעניין הריב הבין מיפלגתי , ומהן תגובות קשות וגסות . דיזנגוף הלי ביראל שאף לעידון יחסי המיפלגות ולמניעת אלימות בכול התנאים , וכראש עיר נטה לחפש דרכי שלום בעירו ולא היה בכוחו או בכוח תפקידו למוצאם . בישיבת מועצת העיר , שנערכה אחר השבתון ( 1934 . 5 . 23 ) וההפגנה שבסופו , עמד דיזנגוף בתוקף נגד ההאשמות החדצדדיות מצד סיעת השמאל שביקשה להצביע על בית"ר והצה"ר כעל האשמים היחידים בהפגנה ( על חמישים פצועיה . ( בה בישיבה דיבר זא בארסקי על כנופיה פרועה ועל צפעוני ( ודיזנגוף ראה להתריס כנגד טענותיו : דברים כאלה יכול לדבר רק מי שאין דעתו שפויה , ( אלא שאף חבריו לסיעה ( גור פינקל , לוביאניקר , נמירובסקי ) דיברו למעשה באותה רוח ובאותה מגמה : הכול היה מוכן , וקבוצת 'חזית העם' ( שאין הד"ר ויינשאל , ראש הצה '' ר , אחראי לה ) היא שאירגנה את ההפגנה . נמירובסקי / נמיר / כאילו ביקש למצוא צידוק לאלימות מצד חבריו , בטענה ש'מנוולים מותר להכות . ' שושנה פרסיץ הגיבה בשאלה : 'מי מנוול ן' והזכירה שלפניה עיתון 'במעלה , ' שבו יש קאריקאטורה המנסחת מישאלה של בית"רים י ' מי יתן ודם פועלים יישפך בארץ ישראל . ' הסברו של נמיר היה , שהללו כאילו מדברי 'חזית העם , ' ועל כך באו דברי הכחשה וגינוי מצד 'חזית העם' . 529 דיזנגוף ראה עצמו מוגדר כעומד לצד הסניגוריה על סטאבסקי ועם שרחוק היה מהצה '' ר , לא גרס את השיטה ה'הסתדרותית' המכוונת לחסל את הצה"ר בכוח . משום דרכי שלום היה מוכן לצמצם ככול האפשר את תחומי החיכוכים בעיר , וכשמפא"י לא ויתרה על הליכת ילדים מאחורי דגל אדום , ראה לבטל את תהלוכת האורים בחנוכה תרצ"ד . 530 עם התקרבות מישפט סטאבסקי לסופו חשש דיזנגוף חשש גדול , שהשתלהבות היצרים בעקבות הפסק שוב תביא התנגשות בין ההמון לבין המישטרה , וביתר ( 528 אישורה הרשמי . 1934 . 1 . 9 — חברי ההנהלה הראשונה / עקיבא ברון , ישראל מאראנץ , משה ראדזינסקי , משה רוזנבוים , אליהו אפשטיין , דויד מילשטיין , יצחק ילין . ( 529 עי' 'הארץ ? , 1934 . 5 . 29 , ' 'חזית העם ; 1934 . 6 . 3 , ' עי' לעיל , פרק ח . בישיבה אחרת של המועצה הוחלפו דיבורים קשים בעקבות פיטורי ד '' ר גורביץ מקופת החולים הכללית , עי' 'הירדן . 1934 . 6 , 19 ' , ויכוח חריף התנהל בקשר להחכרת מיגרש לבית בית '' ר . עי' פרק מט . ויכוח חריף ביותר התנהל בישיבת מועצת העיר אחר ההפגנה הגדולה נגד ציד התירים , ( 1933 . 12 . 9 ) שבח כאילו דנו במפגינים דין פראים , ובשוטרים — די 1 קדושים ( עי' 'חזית הטם 1934 . 2 . 21 ' , ג הע' . ( 385 , 379 ( 530 'חזית העם . 1933 . 12 , 22 , ' ' ההסתדרות הלאומית' נתנה את הדעת על פיתוחה של קופת חולים לעובדים לאומיים , שנוסדה לפני כמחצית השנה ( 1933 . 11 . 15 ) במיטבחו של הד " ר יעקב ויינשאל ברחוב אלנבי בתל אביב . יוזמה ומנהלה הראשון היה יוסף פעמוני , הבאקטריולוג שפוטר כבית " רי מן 'קופת חולים הכללית . ' בשנת 1935 נפתחו סניפים לקופה בערים ירושלים וחיפה . הרופאים הראשונים של הקופה היו : ד"ר היללסון , ד"ר יעקב ויינשאל , גב' ד " ר פרויליך , וד"ר יונה פרויליך / רון . / במאי 1934 נצטרפו לקופה חברי 'מיפלגת המדינה העברית . ' עם תחילת עבודתה נקראה 'ההסתדרות הלאומית' לבוא לעזרתן של הפלוגות ולשיתופן האקטיבי בתוכניות כלכליות , כגון בתחום המילחמה לעבודה עברית טהורה . כן נתבקש הוועד הפועל של 'ההסתדרות הלאומית' ( 1934 . 4 . 15 ) לבקש מאת הוועד החקלאי בכפר סבא מיגרש אחר לפלוגה שם , משום ההכרח לעזוב את המיגרש הישן מטעמי תברואה . הבעיות והעניינים המשותפים הרבים בענייני עבודה ל'הסתדרות הלאומית' ופלוגות העבודה לבית"ר לא pnn היו קלים לפיתתן , ולא תמיד היתה דעת שני הגופים דעה אחת ביחס לשיטות ההתארגנות וסדר העדיפויות בפעולות . הנהלת הפלוגות ביקשה ( 1934 . 4 . 30 ) מהוועד הפועל של 'ההסתדרות הלאומית' לקבוע חברים מקשרים בין שני הגופים האירגוניים , ברם יצחק גוריון , עמד ( 1934 . 5 . 16 ) על הקמתה של ועדה פאריטטית , ועל השארת ההחלטה הסופית בכול העניינים שלא ייושבו באותה ועדה לוועד הפועל של ' ההסתדרות הלאומית . ' גוריון הסביר ( 1934 . 6 . 6 ) את עמדתו בכך , שבוועד הפועל עוסקים בנושאים הרבה , שאין בהם משום עניין מיוחד לפלוגות . כחברי הוועדה נקבעו : דוב הרלב וצבי זהבי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר