ניסיונותיו של בן־גוריון להסביר

עמוד:258

ניסיונותיו של בן גוריון להסביר בךגוריון היה מראשי האחראים לקו המילחמה בהצה"ר . האלימות היתה פועל יוצא של אותו קו , ברם בן גוריון לא היה מסוגל לעכל אותה , ובא לכלל תיסבוכת ונפתולים על שום ההתנגשות הקשה בפועלי בית"ר בחיפה בעקבות השביתה נגד הקבלנים ויידנפלד לווין . בדבריו במרכז מפא"י ( 1934 . 2 . 5 ; 1934 . 1 . 31 ) הושיט בקנה אחד את ההתנגדות למה שקרה בחיפה עם חיוב האלימות , ולא רק במיקרים של הפרת שביתות . התנגדותו לאלימות היתה רק תכסי סית בלבד : 'עניין חיפה שקרה על המקום בלי ידיעת המרכז , אני חושב לאסון , ואם מישטר זה יימשך בהסתדרות , איני יודע לאן נגיע ... גם אם נניח שעשו טוב , הרי אם כל מקום יקבע את התכסיס על דעת ( 516 כגון של י . גרינבוים ב'היינט ' , ושל דיר נו . גליקסון , ב ' הארץ . ' ברם יהושע סופראסקי קרא לילד בשמו : לא םיכסוך עבודת היה שנן , אלא פוגרום . נחום לווין גילת נכונות מיידית לכול בוררות , אבל לא להפסקת העבודה . עי' אופיר , 'העובד הלאומי . 154 ' , ( 517 'חזית העם / ( 518 . 1934 . 2 . 15 שם , . 1934 . 1 . 24 'סיכםוכי' חיפה נמשכו כל אותה שנה ולוו תעמולת זוועה , ועי' תיאור 'דבר' ( 1934 . 10 , 14 ) לפרשת הסיכסוך בביניין שמואל דויד בחיפה , ביניין שנמסר לקבלן איטאלקי . הימים שלאחר ההתנפלות הגדולה הותקפה שוב מכוניתו ברחוב הרצל בהדר הכרמל , ושלמה מוריאל , המזכיר הכללי של הצה"ר , שישב עמו , נפצע מן המתקיפים באופן חמור , נטול הכרה וזב דם נזקק לטיפול רפואי , קודם בבית מירקחת , ואחר — בבית חולים . יבית החולים נתברר , שפניו של סלמאן מלאי זכוכית , אלא שלא חש בכך מרוב התרגשות . 514 סלמאן דאג לביצור מועדון בית"ר , אחד הריכוזים של הפועלים ושל אלה שבאו להגן עליהם . היוצאים מן המועדון נסתכנו באבנים שנרגמו אליהם מן הביניינים שבסביבה . אותם הימים אף נהרסה מיסעדת אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ( קודם מיסעדת הוכגליק , ( זו המיס עדה היחידה בעיר כולה , שהגישה שירות חופשי ונוח לבית"רים . עם הרס מיסעדה זו נוסף קושי גדול על האחרים בחיי הבית"רים בחיפה , הרווקים שלא ניהלו מיטבח פרטי בביתם . 515 ההתנפלות האכזרית בחיפה הרעידה לבבות הרבה ביישוב , ואף על פי שהיו ניסיונות להסביר את המאו רע במילחמה במזימת שבירת ה'הסתדרות' , אנוסים היו אנשי השמאל להסכים לבוררות , שפסקה להעסיק בביניין המחלוקת ( ביניין גרין ) שני שלישים של מיספר העובדים מן העובדים הבית"רים , ואילו בשאר הביניינים שבנו ויידנפלד לווין — שלא להגביל את מיספר העובדים הבית"רים . ז'בוטינסקי , שעודד את שבירת הדיקטאטורה האדומה , וביקש את הציבור הרחב לעזור לשבירה זו , הזכיר שוב את ה'מימנטו' שפירסמו בשנת 1 1932 'דווקא משום שהכוח הפיסי קדוש , אסור להשתמש בו אלא במקום שנשקפת סכנה פיסית ממשית' . הימנעותם של המעטים מתגובות יתירות צימצמה את היקפן של הסכנות , שהיו צפויות לפי שיטת הקנאות הדו צדדית ; עם זאת לא יבלו הבית"רים להרשות לעצמם הבלגה גמורה , שכן זו היתה מתפרשת רק פירוש אחד : חלשים הם , ומנת מכות תכריע ותוריד אותם מן הבמה הציבורית . קול ה'פוגרומים' הנערכים על המיעוט הבית"רי בארץ ישראל הגיע עד מהרה אל מרכזי הגולה , ובכמה מקומות ( כגון בלובלין ובווילנה שבפולין ) הותקפו מועדוני 'החלוץ' כתגמול 'בעד חיפה' . ( 514 עוד נפצעו שם : ישעיהו מחנאי , צבי קולר , אברהם סגל , משה דופלט , ישעיהו וינה אברהם בן זיו , אפריים מוראבקין , שלמה שאקי . הפצועים נמנעו מקבלת עזרה ראשונה בביונ החולים 'הדסה ' , משום יתר זהירות . ( 515 עי ' 'חזית העם / , 1934 . 1 . 22 ועוד , וכן עדות סלמאן . אחר ההתקפה הפראית בחיפה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר