|
|
עמוד:256
ליבוי סיכסוכי העבודה פרשת הרצת והמישפטים שנכרכו בו נשאו עמהם לא רק מעשי אלימות , שהתואנה להם היתה בהתבטאויות ובקביעת עמדות בעד המואשמים בבית המישפט , ושברקע להם שימש שילהוב היצרים בדרך התעמולה המסיתה . פרשת הרצח והמישפטים היה בהם אף גורם מדרבן להחרפת היחסים בכללם תוך ניסיון מלאכותי ומזורז להוקיע את המומים האידיאולוגיים , שרגילים היו לייחס למחנה ז'בוטינסקי מאז תחילת פעילותו כגורם ציוני פוליטי . אם גברה התקווה שהמואשמים יצאו חייבים בדין , אף גבר הרצון לנצל את המצב כדי להנחית לחץ פסיכי וגופני על העומדים בחזית הראשונה של ההתארגנות הפועלית במחנה ז'בוטינסקי . ואם חלשה אותה תקווה , גברה הקינאה וגבר התיסכול ללבות מתח של שינאה ואלימות ולקיים אווירה לוהטת ביישוב ובעם היהודי , אווירה שבה תוסח הדעת מן המישפט הפורמאלי גופו על כל הדראון והטראגדיה הכרוכים בו למיפלגתיות היהודית . בין כך ובין כך ראה השמאל שכר לעצמו בהעלאת גירה של הסיסמאות הישנות של 'שונאי פועלים ושוברי שביתות' ו'פאשיסטים , ' ובבקשת הזדמנויות להכריז על סיכסוכי עבודה כדי לתת מישקל יתר לאותן ( 509 'חזית העם / . 1934 . 3 . 5 ( 510 כגון מיקרה שהיה בנהלל , עי ' הע' . 502 תקיפת פועלים בית"רים על רקע פרשת ארלוזורוב נקל היה לראשי ה'הס תדרות' לאיים בגלוי ב'מילחמת אחים . ' מצד בית"ר היתה התשובה : לא תהיה . חיפה האדומה נטלה יתר על ערים אחרות קבים של שינאה מאורגנת ואלימה כנגד הבית"רים , אם במוע דונם , אם בטיוליהם ואם במקומות עבודתם . 508 ברם אף במקומות אחרים , ובייחוד בתל אביב , לא חסרו קבים של שינאה זו . בתל אביב נערכה התנפלות ( 1934 . 3 . 2 ) בכוח מחנה של מאות , שהובאו במאורגן מתל אביב ומהסביבה , על מועדון הפועלים הלאומיים . אותה שעה רקדו שם בית"רים ריקודי עם , ועשרות מהם נפצעו במכות מקלות מסומרים , ובברד אבנים . מיספרם של המתקיפים היה 50 נגד אחד , והמעטים גילו גבורה רבה . קשה נפצע הבית"רי מארץ ליטא , צבי פיינברג , שכול עולמו היה בתלוציותה של בית" ר וב תוכניותיה הממלכתיות . 'דבר ' בא לאחר מכן בטענת הסבר , שמן המועדון נזרקו אבנים , ואילו על צד האמת היה המועדון סגור אותו זמן שבו כביכול זרקו מתוכו אבנים . 508 התנפלויות היו בפתח תקווה ( בבית החרושת דולנין נקריץ ) ותכופות היו בחדרה — על מזכיר אירגון עובדי הצה '' ר ובית '' ר , נ . פרנקל , ועל יוסף גלילי , שנפצע קשה . בחדרה הבטיחו , שמכינים 'פוגרום' לימי חג הפסח , ואיימו שלא יצאו בית"רים בפסח לרחוב . האיומים לא היו לריק . בית"רים שנזדמנו לקיבוצים ואף למושבים - 'ההתיישבות העובדת' — לא זכו לקבל שם לינה , אם נתאחרו להגיע בערב , ואף לא עזרה ראשונה ? . "" התיר את הרצועה ונתן את האפשרות לאגרוף הרשע ולאבן להישלח חופשים על ידי הפורעים ... ואנו מאשימים את המיש טרה ... שאינה עומדת בפרץ במילוי חובתה האלמנטארית להגן על אזרחים — טל כל האזרחים — ומוציאה קומוניקא טיס מסרסים את העובדות .,. הרי ההתנפלות נעשתה על מיגרש בית"ר , על צריף בית"ר , ולא להיפך . האומנם ייתכן שמיש טרת פלשתינה א"י תיהפך לסניף הוועד הפועל של ההם תדרות . ממש כפי שאנו רואים זה שלושה חדשים בארץ ישראל , ואולי תודיע המישטרה בגלוי , שלבית"רים ולריבי זיוניסטים ... אין היא נותנת הגנה ל . ' מישטר הטירור שלט ברחובות חדרה במשך חודשים הרבה . כשבא י . גוריון לנהל סוימ עם ראש המועצה ד . זודקביץ היה בידו מיכתב מראש המועצה — מעין 'רשות' לעבור בחדרה , כדוגמת ה'וויסיקה' מימי הטורקים . עי' 'חזית העם . 1934 , 3 , 23 ' , ( 506 ה'הםתדרות' איימה בהכרזת שביתה ( עדות ש . יונג מאן . ( ( 507 דבר / . 1934 . 3 . 7 ( 508 יעקב שיבר , נציב רומניה , נפצע קשה בחיפה , ( 1934 . 3 . 4 ) ועמו עוד אחרים . במחנה בית '' ר בחדרה - המוקף ארבעה מחנות של קיבוצים — לא הורד דגל בית"ר . בכול שבת בבוקר נערך במחנה מיסדר בוקר של כל המגוייסים ב תילבושת רשמית , והועלה הדגל על התורן . אנשי הקיבוצים התבוננו במיסדרים הללו בעיני איבה . הבי ת"רים קיימו את ההוראה , שלא לצאת לדרך ביחי דות , כדי להימנע מסכנות יתירות . פרנסת החברים היתה על העבודה בחקלאות . מיקצוע הבנייה נשאר סגור לחברים , שרק לחבר אחד מבית"ר ניתנה הזכות לעבוד בביניין , וכשחלה לא הונח לשלוח ממלא מקום . מצב זה נמשך חודשים הרבה . ° אירוע חדרה — שלא ניתן להצדיקו בנימוקים פשוטים - הוסבר בעקיפין בהפרת חוזה , שכביכול הפרו 'הב ריתאים , ' וכאילו היה זה הדבר שגרם למאסרם של חברי מועצת פועלי חדרה ז . 50
|
|