|
|
עמוד:253
בשיטת האלימות לשמה ניסיון השמאל לנצח את בית '' ר ולהכריעה בדרך האלימות תחילתו עם שנות קיומה הראשונות של בית " ר — כך בגולה וכך בארץ ישראל . רצח ארלו זורוב כאילו התיר את רצועת האלימות נגד בית"ר , אלימות ללא סייג , וכמעט ללא הסתייגות . דרך האלימות לא נזקקה לנימוקים . למאות היו התקיפות , שברובן הגדול לא היתה להן כל אמתלה . וכך היה אף בארץ ישראל , אלא שכאן נוספו על התקיפות הרגילות התפרצויות של אלימות בתואנה של התנגדות לשבירת ה'הסתדרות' ושביתות חבריה . מעשי האלימות בגולה ובארץ הגיעו לממדים , שהיה בהם כדי פתיחה של מילחמת אחים ממש בעם . אין תימה , שעצם המצב החמור והמחפיר הזה דחק בראש בית"ר להציע הצעות ל'שלום ביית / עם גמר פרשת המישפט לאחר רצח ארלוזורוב , ולאחר מכן — לקבל את שירותיו של פינחס רוטנברג להשגת הסכמי לונדון ( בעניין מניעת אלימות , הסדר יחסי העבודה בארץ ישראל , החזרת זכות העלייה לבית"רים - אוקטובר דצמבר . 198 ( 1934 ודאי הדריך את ראש בית"ר החיוב הגדול שב'שלום ביית' מבחינה מדינית ומעשית , אלא שהס כנות שב'מילחמת האחים' עשו את ה'שלום' הפנימי נכס לאומי העומד בפני עצמו , אף ללא הסדרים איר גוניים לפעולה ציונית מדינית אחידה . ( 498 עי ' להלן , פרק נוב . קודם לכן ניסה להביא ל'שלום ביית' באמצעות נזשא ומתן בין הצה"ר בארץ ישראל ( ד ' ר א . ויינשאל ) לבין הוועד הפועל של ה'התסתדרות . ' עי ' להלן , הע' . 510 בית" ר - שנואת המישטוה הבריטית ידה הקשה של ממשלת המאנדאט על בית"ר ארץ ישראל נעשתה מורגשת . במשך שנים , רגילות היו קבוצות קטנות של בית"ר לצעוד בשורות אל מקומות התרכזות ליציאה לטיול , או אל כינוסים באולם , או אל תחרויות באצטדיון , וכן לשוב בשורות אל המועדונים . עם התגברות המתיחות בין השמאל לבין בית"ר ועם פריצתם התכופה של מעשי אלימות , רא תה המישטרה למנוע מבית"ר לצאת בצורה מסודרת אל הרחוב , לצמצם את הרישיונות לכינוסים , כגון הכינוס של השביעי לפסח תרצ"ד , עד כדי ביטולם למעשה . בדו"ח המישטרה הא"י ללונדון ( בתיקי מישרד החוץ ( F . O . — מצויינות עובדות תכופות כגון אלו : 150 - 1933 . 9 . 20 בית"רים צעדו ברבעות , מפקדם לא התחשב במישטרה , ונאסר . 40 — 1933 . 9 . 22 ריביזיוניסטים צעדו בשירה בתל אביב - פוזרו . 10 — 1933 . 9 . 23 בית"רים הותקפו ע"י השמאל 3 — נאסרו . אותו יום , מאוחר יותר 60 - בית"רים צעדו בתילבו שת ברחובות תל אביב , ולא התפזרו . 3 נאסרו . בדומה היה המצב כל אותו קייץ , 1933 ומאז במשך זמן מרובה . הפעולה העיתונאית הריביזיוניסטית הועמדה תחת צנזורה חמורה , ומאמרי ז'בוטינסקי ומאמרים אחרים , וכן אינפורמאציה מקומית ומחוץ לארץ , נידונו להיות נמסרים בצורה מקוצצת , ולפעמים אף להיגנז . נתברר על דרך הוודאי , שהתיכתובת הרשמית היוצאת והנכנסת עוברת בדיקה . הנהלת הפלוגות הודיעה . 11 . 9 ) ( 1933 לשילטון בפאריס : 'בימים אלה תקבלו מליטא את הכתובת החדשה שלנו . את מיכתביכם תשלחו לנו במעטפות פשוטות . כל המיכתבים האחרונים שלכם באו פתוחים . ' מחמת איסור ההדפסה בארץ ישראל נדפסה החוברת השנייה של סיפריית הפלו גות בריגה , ולא בתל אביב ( יולי ספטמבר , 933 ו . ( מאותו נימוק הודפס — לימים - שירון בית"רי בתל אביב , ונרשם עליו , שנדפס בווארשה . פרק כט במאבק על הקיום ופת הלחם
|
|