שליחותו של רוזוב

עמוד:250

דרישות האיכרים נתקלתי בקושי רב : כל נותן עבודה , המגיש בקשה לדרישה צריך להכניס לירה וחצי , ול " בורסקים" האלה אין רצון גדול לזה . במיקרה שהם לא ישנו את עמדתם בשאלה זו אוותר על "טוב" לבם . הלוא הינכם מבינים שלא נמכור את עצמנו בעד הפרוטות האלו . אחרי הכול הלוא הם מעוניינים לא פחות מאתנו בהכנסת אנשים רצויים . ' כשמשה סמילאנסקי שהה בפאריס , שוחח עמו ראש בית"ר . סמילאנסקי אמר לז'בוטינסקי : 'לאיכרים נחוצים קודם כל חקלאים מלידה , שיאהבו את עבודת השדה ולא יברחו לעיר . יש כאלה לפי דעתו בפו לאניה , בוקובינה ועוד . כוונתו להביא לארץ ישראל אלמנט זה , ולא איכפת לו לאיזה מיפלגה הם שייכים . שנית : אין בכוונת האיכרים לדרוש את הסרטיפיקא טים מהממשלה , הם ידרשו מהסוכנות , שתיתן להם מכול "שדיול" ו"שדיול" . ' ז'בוטינסקי סבר , שהסוכנות תהא מוכרחת לתת להם מה שידרשו , כדי שלא יפנו לממשלה , ואילו סמילאנסקי ישתדל בכול זאת למצוא חקלאים כאלה לא מחוגי השמאל דווקא . אין פירושו של דבר , שהללו יהיו בית"רים . יותר קרוב לוודאי , שיהיו אנשי 'אגודת ישראל' או 'המיזרחי , ' או סתם יהודים , שהרי ידוע יחסו השלילי להצה"ר , ואפילו לא ניתן לומר שהוא שונא בית"ר . ראש בית"ר הודיע ( 1934 . 10 . 2 ) לפרופס ברומניה על כוונתו של סמילאנסקי להביא מומחים לחקלאות מבוקובינה . אומנם אץ העניו מוחלט עדיין , אלא 'ודאי שהם / החקלאים היהודים שם / קרובים לפי רוחם אלינו יותר מאשר לשמאל , וכדאי היה לעשות התאמצות מיוחדת כדי להכניס את צעיריהם לבית"ר , או את האבות להצה"ר או לברית ישורון' . במגעיו עם אישי התאחדות בעלי התעשייה נתעודד רוזוב בתקוותו , שתיקבע כשיטה זכותם של נותני העבודה להעלות עובדים לפי בחירתם . מקור של עידוד שימש לו אברהם קריניצי , שהיה אמור לנהל את מחלקת העבודה והעלייה בהתאחדות . לראש בית"ר הודיע , ( 1934 . 10 . 4 ) שהחלטותיה של האסיפה הכללית של ההתאחדות היו ° / 0100 ' ברוח שלנו , ' ושלוועד הפועל נבחרו חברים שאפשר לסמוך עליהם . כוונת אנשי ההתאחדות , לדבריו , היתה לדרוש צירוף חברים שלהם למישרדים הא"יים בזכות ויטו , שאם לא כן - יפנו לממשלה , ומניחים שאומנם יזדקקו לממשלה . רחוב הודיע , שבהתאחדות האיכרים קובע סמילאנסקי , למרות כל ההתמרמרות כלפיו וסמילאנ סקי שהה אז באירופה . רחוב פנה לוועדים החקלאיים של כפר סבא וחדרה , 'הנוטע' ( גד מכנס ועובד בן עמי , ( 'בני בנימיך ( שלמה מאירסון , ( ותלה תיקוות בחקלאים הצעירים . רוזוב ראה צורך לטפל בקשרים עם חוגי הקבלנים . לפי מידע שלו , קרא מילס , ראש מחלקת העלייה של הממשלה , לבן גוריון ואמר לו , שיצטרך להתחשב בדרישות נותני העבודה ולהקצות להם רישיונות . רוזוב גילה פעילות רבה , התקשר עם מ . חפץ , דיזנגוף ' ) ישתדל לקיים הבטחתו בשיחתו עם ראש בית"ר ( ' ואחרים . אליו הגיעו רשימות מועמדים מרומניה , אוסטריה וצ'יכוסולובאקיה , אבל לא מפולין , בסך הכול 500 מועמדים , ומסרן לידי קרי ניצי . קריניצי הבטיח לסדר 'דרישות' עוד מ'שדיול' זה , אלא שלא נמסר לו בהתאחדות תיק העלייה , ורק תיק העבודה נמסר לו . אריה שינקאר נטל את תיק העלייה , והוא איש אמונה של הסוכנות . ראשי הסקציות בהתאחדות ( בנצינברג ונחום ליפשיץ ) קבעו פגישה עם גרינבוימ בנושא העלייה . הם עם קריניצי עמדו באופוזיציה לשינקאר , וציפה מהם שימלאו טפסי דרישות בשביל 150—100 בעלי מיקצוע , ויחלקו בין התעשיינים התקיפים בעמדתם , שלא יסתפקו בסירוב הסוכנות , ולא יפקפקו לפנות במיקרה הצורך לממשלה . עם חזרתו של סמילאנסקי נתקבלה החלטה בהת אחדות האיכרים לבוא במשא ובמתן עם הסוכנות , והסוכנות הסכימה לדרישת ההתאחדות , בתנאי שזכות הוויטו תישמר בידה . רוזוב הסתמך על אישי התאחדות האיכרים , צבי בוטקובסקי ומרדכי חפץ , שיתייחסו בתשומת לב לעניין , ולא יהיו מוכנים לקבל על עצמם ביקורת הסוכנות . הם החליטו לשלוח איש לגולה לבחור את העולים שלהם , חקלאים מלידה . לדעתו , בית"ר צריכה להשתלב בתוכנית זו , לשלוח כוח אדם טוב , שאם לא יצליח הניסיון , בית"ר תהא הקורבן עם ה'שדיול' הבא . 495 כל המגעים הללו , שהיה להם המשך אף בשנים הב אות , לא נתנו אלא תוצאות מעוטות לבית"ר . גישושים אלה בעניין האפשרות לקרב את הבית '' רים אל זכותם להחשב עם המומחים , וכן לקרב את המומחים אל בית " ר , ניתנו להתפרש שלא כראוי , כניסיון מחודש להפעיל הפקודה , 60 שבית"ר נתחייבה להפסיקה — אם גם זמנית . עם קבלת המיכסות באמצעות ( 493 ~" הלפרן מפאריס לרוזוב , ( 494 , 1934 . 10 . 8 וכתב לו , שאינו בטוח , שיעיזו האיכרים לפנות לממשלה , אם הסוכנות תסרב להם . ( 495 מיכתבי רוזוב , . 1934 . 11 . 18 ; 10 . 25 , 14

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר