|
|
עמוד:249
מנע מתחילתו של דבר אפשרויות מיוחדות למומחים מקרב חברי בית"ר והצה"ר . עם זאת נותרה החובה להשיג לפחות משהו אף מתוך הסדר זה , הסדר שעדיין לא היתה ברורה התפתחותו , ואפשר היה עשוי להתר חב בהיקפו בשנים הקרובות , בייחוד אילו ידעו נותני העבודה לעמוד על זכותם . ז'בוטינסקי נתכוון לפגוש את קריניצי , שיצא כשליח התאחדות בעלי התעשייה לווארשה , אלא שנתערער מצב בריאותו , ונצטווה לצאת למרפא במעינות ואלס שבצרפת . משם כתב ( 1934 . 8 . 31 ) לקריניצי , שלא יוכל להגיע לווארשה , ו'נא להתייעץ עם רמבה , ודובינסקי ומובשוביץ . ' להסתדרות עובדים לאומית ב תל אביב כתב ( 1934 . 9 . 3 ) משם על שיחה שניהל עם מ . נובומייסקי ( יוזם פיתוח ים המלח , מקובל על ה ' הסתדרות ( ' בטלפון בעניין 'מודוס ויוונדי . ' משם כתב ( 1934 . 9 . 4 ) לרפאל רוזוב מיכתב סודי בשאלת היחסים עם אישי היוזמה הפרטית . ז'בוטינסקי , נאסרה עליו העבודה , ואף הכתיבה , והיה 'מוכרח להסתתר מהרופא' בשעה שכתב את מיכתבו . רוזוב נתבקש מאת ראש בית"ר : 'חשוב מאוד שתוביל את המשא ומתן עד מסקנה ממשית ומסויימת ... אפילו שלילית , רק שנדע את המצב . ' שם הסביר : 'אין אנו רוצים לשלול מהסוכנות העברית את כל זכויותיה דעכשיו בנוגע לקבלת סרטיפיקאטים , אבל רוצים אנו שהחלק היותר גדול יימסר בעתיד לנותני עבודה , ושגם החלק הנמסר לסוכנות יחולק ברובו על פי הוראתם של נותני העבודה ... אף אם תקום מחר סוכנות אחרת , לפי רוחנו , גם אז יישאר נכון הכלל הזה , שנותני העבודה יודעים טוב איזה מין פועלים נחוץ למשק , וב איזו מיקצועות צריכים להתמחות המועמדים בגולה . ' ודברי כאב : 'אי אפשר לנו ... להישאר הלאה במצב המצחיק של דון קישוטים הנלחמים נגד ה"קלאסען קאמפף * בעת אשר הצד המעוניין - נותני העבודה - עומד מרחוק , כאילו אין לו כל עניין במילחמתנו . סוף סוף אנחנו , הצה"ר , מיפלגת פועלים הננו ל , % 80 לא מיפלגת רכושנים . יצאנו למילחמה הזאת לשם הצדק הציבורי ולשם תועלת המיפעל הציוני , אבל אי אפשר לנו להגן על זכותו של השותק . ' ... הוא דיבר שם על בחורי בית"ר שלו , הרעבים לעלייה , וגם ללחם ממש , ו'את זה נדע לשאת , אם רק ידעו הצעירים , כי יש מילחמה בעד השינוי , וגם לנו יש בעלי ברית . ' ואם אין בעלי ברית - נסיק מסקנות , הפטיר ראש בית"ר . על רוזוב הוטל אפוא לברר מה דעתם העקרונית של אישי היוזמה החופשית בארץ ישראל , שהרי 'אץ טעם להשתדלות מאת , בעד זכותם של נותני-העבודה , אם הם בעצמם אינם רוצים בכך . ' ... רוזוב , הוא עצמו מן האיכרים , היה קרוב לבעיות העבודה בארץ , וקרוב לאישי החקלאות והתעשייה . בשהותו בארץ ישראל תלו תקוות , שיהא בה להביא ' תוצאות ממשיות , זאת אומרת סרטיפיקאטים' - כלשון לובוצקי במיכתבו אליו . ( 1934 . 9 . 12 ) לובוצ קי הפציר ברוזוב , שיישאר בארץ ישראל לתכלית זו עד לכינוס העולמי , 'כי אם תיסע , הם / נותני העבודה / יכולים לשנות את מצב הרוח . ' כבר לאחר שבועיים ( 1934 . 9 . 27 ) כתב רוזוב לשניאורסון בפאריס : 'בשאלת ' אנחנו הצה"ר נזיפלגת פועלים הננו ל — ' % 80 ממיכתבו של ראש בית"ר
|
|