|
|
עמוד:246
משא ומתן עם נותני העבודה במאמץ להבטיח את השליטה המליאה על כל כוח האדם העולה לארץ ישראל מוכנים היו אנשי השמאל להניח קונצסיות להתאחדויות הכלכליות הראשיות , להתאחדות האיכרים ולהתאחדות בעלי התעשייה . קונצסיות אלו , אפילו היו רוד פעמיות , כבר היה בהן להב טיח מידה מליאה של לויאליות מעשית כלפי המינהל הסוכנותי , וללא חשבונות ציבוריים-פוליטיים יתירים . ההתאחדויות ויתרו עד מהרה על מחשבתן להסתייע בבית"ר , כדי להשיג באמצעותה כוח אדם מסוג חדש , אנשי דעה והכרה , אבל לאומית . עמדתם של אישי התאחדויות האיכרים ובעלי התעשייה נהייתה ברורה לאישי הוועד הפועל של הצה " ר ושילטון בית"ר בפאריס כבר בנובמבר . 1933 עם זאת לא קיבלו שם את עמדתם של אישי ההתאחדויות כסופית , שהרי בטוחים היו בהכרח לנצל כל האפשרויות העומדות פתוחות , וזאת לטובת כל הצדדים , ואף ללא נזק ממשי לסוכנות . עם הפסקת המשא והמתן עם 'הנוטע' ו'בני בנימיף נתבעו 'המוסדות המרכזיים בארץ לקחת עכשיו את האיניציאטיבה בידם , כדי למלא את החסר ולהגשים באמת את האפשרות של עליית בודדים , ' אלא ש'המוסדות המרכזיים' לא גברו על האדישות וחולשת הדעת בחוגי נותני העבודה . מאמצים שכוונו אליהם , ושחודשו פעם בפעם במשך שנים אחדות , נשאו רק פרי מועט . נותני עבודה בודדים נאותו להזמין אנשי מיקצוע בודדים , לפי המלצות בית"ר , אלא שוודאי לא היה בכך משום פיתרון או חשיבות מבחינה מדינית או ציבורית . כדי להפקיע את בית " ר מסיכוייה אצל ההתאחדויות זכות העלייה - אבסולוטית בית"ר פירשה את זכותה לעלייה כזכות אובייקטיבית אבסולוטית , ולא יכלה להסכים שזכותה זו תעמוד לה רק בתנאי שתקבל על עצמה את דין מדיניותה של ההסתדרות הציונית - של חיים וייצמאן והנלווים עליו , או של השמאל והנגררים אחריו . בית"ר ראתה במניעת זכויותיה — על כל תמורותיה — משום מעשה נקמה פוליטי , בבחינת שימוש בלתי חוקי בסמכויות , מעין קיפוח האוויר והמיים עלפי חשבונות מיפלגתיים מאזרחים של דרגה שנייה , ומעין מניעת עזרה ראשונה מנימוקים רגשיים של שינאה למתחייב בטיפול רפואי . האכזבה המרה הזאת מן הנוהל , שעשה מנגנון ציבורי בסרטיפיקאטים של העם כעושה בתוך שלו , היה בה לעורר בוז כלפי אנ שי עוולה . אותו בוז בן האכזבה נתפשט אף אל המוסדות והגופים , שמכוחם נעשה העוול . בשנת 1933 פנו אל בית"ר בנמלי חיפה ויפו 712 - מן העולים , ואילו בשנת - 1934 רק . 185 162 אותה שנה יכלה בית"ר לצפות לעלייה ליגאלית גדולה יותר מבשנה שעברה אלמלא המגמה המרושעת להרוס את בית"ר . בית"ר עמדה בכבוד במסה שנכפתה עליה . רק מעטים ביותר הפח את הוראותיה כדי לזכות בסרטיפיקאטים בתורת פרס על ההפרה . מהם שהיו אנוסים מטעמים מכריעים לצאת מגלותם ללא שהות , ומהם שלא הספיק כוחם לעמוד בפני לחץ הורים ומישפחה , ואולי רק בודדים היו , שמתוך שוויון נפש פנו ללכת בדרך של הפרת מישמעת . עם ההכרזה על חרם הסרטיפיקאטים היה צפוי , שיימצאו רכי לב שלא יהא בכוחם לעמוד בדרישה הפוליטית הקשה של התנועה , והללו קיבלו מראש את איחולי ראש בית"ר , לפרישתם מבית '' ר . ההכרה שזכות אבסולוטית היא הזכות ל עלייה שימשה מנוף לעלייה בלתי ליגאלית . הכרה זו הצדיקה את ניצולם של החוקים הקיימים כדי להב טיח עלייה מאכסימאלית על פיהם . ( 485 עי' דו'ח מחלקת העלייה לקונגרס . 1935 פרק כח למען עלייה 'שלא מטעם'
|
|