|
|
עמוד:240
למניעת הפעולה למען קרן תל חי במקביל לניסיון כפיית הקרנות על בית"ר , ובהמשך לניסיון זה , נפתחה מערכה לקיים את סילוקה של בית"ר מזכותה לעלייה ולמניעת הסדר היחסים עם הצה"ר ובית"ר , וזו המערכה נגד זכויותיה של קרן תל חי כקרן ציונית ארץ ישראלית . התפתחותה של קרן תל חי היתה לצנינים בעיני אנשי הקרנות . לקרן תל חי היתה פריפריה מוגבלת של פעולה , וזאת בקרב המונים דלים ביחס , ולתכ ליתה השתמשה כמקובל מאז במיפעלי צדקה בישראל . אף זו קבעה קופסאות בבתי יהודים , ואף זו יצאה באוספים מיוחדים בימי מועדות , ואף זו הציגה קערות בבתי כנסת בימי בקשת צדקה . הקרנות לא הסכימו להתחרות מצד קרן תל חי . אף התנגדותן זו צריכה היתה לשמש נימוק לעיכוב עלייתם של בית"רים . הקק"ל בייחוד גילתה מידות של קטנוניות ביחס לקרן תל חי , ששאיפותיה היו מוגבלות דיין , ואפשרויותיה קטנות למדי . הקק"ל בירושלים ריכזה ידיעות ממקומות שונים על מעשי התחרות או הפרעות ( ממשיות , או מדומות , ( והעבירה אינפורמציה להנהלה הציונית בלונדון . 472 ( 470 א"צ , . S 6 / 2450 ( 471 א"צ , . S 6 / 753 ( 472 טענו על ההפרעה למיפעל תשרי בלבוב — הדפסת חומר תעמולתי בצורה דומה ; מיפעל ברכות ראש השנה ו'אלמאנאך בריגה ; 1934 , 10 . 2 ) א"צ . ( z 4 / 3294 / u נגדות לתת זכות עלייה לבית"רים , שהרי המתנגדים לא התעניינו כלל בנימוקים לה , אלא בשיטה המועילה להם בלבד . משום העיכובים החיצוניים לא יכלו מנהלי המישרד בבוקארשט לבצע את ההסכם , ופרופס בא בטיעונים חריפים , שלאחר האישור נמסרה הודעה למועמדים והללו כבר עשו כל ההכנות לצאת לדרך . כשעניין הסרטיפיקאטים שאושרו כבר היה קרוב להסדר קפץ רוגזו של מיפעל חנוכה לקרן תל חי על המישרד בבוקארשט , וכעונש על המיפעל סירב לתת לבית " רים את הסרטיפיקאטים . ז'בוטינסקי הבריק ( 1934 . 12 . 27 ) בקשר לכך לבן גוריון : 'אנא טלגרף ביטול החלטתם ' . רק לאחר מכן הוברקה ( 1935 . 1 . 2 ) ההוראה : 'למלא הוראתנו' ( כלומר : לתת סרטיפיקאטים לבית"רים 'האינדיבידואליים' שאושרו , ( ועמה ההודעה , שבעניין קרן תל חי מטפלים . " התלונות של הקרנות רדפו זו אחר זו . קרן קיימת לישראל וקרן היסוד החרו החזיקו בתלונותיהן . קרן קיימת התלוננה ( 1934 . 10 . 16 ) על 'דבר מכוער זה' שנוהג ה מישרד הארץ ישראלי בחארבין , 'שאינו עושה כלום לסדר הדבקת הבולים של הקק"ל על שאלונים וריש יונות בדבר העלייה ' , ושאינו נותן דין קדימה לעסקנים ולתורמים . אגב כך נתעוררה אף שאלת הסרטיפיקאטים שמקבלת ה'אגודה ' , שהרי זו התנגדה לקרנות הציוניות , ובדרך כלל אף גילתה יחס של איבה , ואף אלימה , כלפי הפעולה הציונית . ההסכם הכולל עם ה'אגודה ' יכול היה לשמש — על פי ההיגיון — מעין דוגמא להסכם עם הצה"ר ובית"ר , אלא שלכך לא היתה נכונות בשום פנים מצד הסוכנות . כאילו נאמר להם לבית"רים : אתם ציונים , וציונים חייבים במיצוות הציונות , אבל לפי דרכנו . אתם ציונים , וציונים חייבים בעזרה פעילה לקרנות , ואפילו מתנגדים עקרוניים אתם להן . גרינבוים בא ליטול את העוקץ שבחשש אפלייה לטובת ה'אגודה' האנטי ציונית , וכך הסביר ( 1934 . 10 . 24 ) ללויטרבאך בלונדון , שזכות העלייה היא לכול יהודי , אלא שיש דין קדימה לציונים , ואף מובן שאין ניתנים סרטיפיקאטים לאלה 'שנלחמו באופן פעיל נגד הציונות וקרנותיה ' . חברי 'אגודת ישראל' מקבלים את הסר טיפיקאטים שלהם לפי חוזה מיוחד , אלא 'שאין מע לים את אלה מהם , שנלחמו באופן גס נגד ביניין הארץ והקרנות העוסקות במניין ! . 70 כך נמצאה התרופה בעזרת השימוש במלה 'גס' כבוחן לגבי זכות העלייה . דומה הדבר , שמועמדי ה'אגודה' לא נבדקו ולא נבחנו , ולא נשאלו לא ביחסם לקרנות כולשהן , ולא ביחס לעברית . משעלתה דרישת קרן היסוד בעניין זה במפורש , הסביר ( 1934 . 12 . 4 ) גרינבוים אף להם , ש'אי אפשר לנו לתת הוראה שידרשו מאת אנשי ה '' אגודה" שיהיו תורמים לקרן היסוד ... יכולים אנו לדרוש רק שהללו לא יהיו מבין הנלחמים נגד הציונות והקרנות באמצעים מגונים . » r 1 ' ... וכאן הדגש מונח במלה : מגו נים . ברם לגבי בית"ר , כאמור , שאני . משנפתח סיכוי להעלאת בית"רים יצאו הקרנות בתביעות להעמידם במיבחן הנאמנות והמסירות להן בתורת תנאי קודם להכרה בזכותם למעשה . ( 468 א"צ , . S 6 / N 1588 X"K ( 469 . S 6 / 740 ; S 6 / 2850
|
|