|
|
עמוד:237
תביעת ה ' אישורים' של הקרנות אחר הנהגת השיטה של האישורים בענייני התרומות לקרנות שהונהגה ברומניה ובליטא , ערך לו אף המישרד הארץ ישראלי בפראג ( מאי ( 1934 הסכם עם קרן היסוד בפראג ביחס לחובת התרומה לקרן מצד כל עולה . גרינבוים לא יכול היה להסכים להצעת הסכם כזה , וכתב ( 1934 . 6 . 3 ) להאנטקה , מנהל קרן היסוד , שאין זו מניחה את הדעת : 'אי אפשר להע ניש את הבנים בגלל אי השתתפותם של ההורים בפעולות לטובת קרן היסוד . הוכרחתי כבר לבטל החלטה כזו של מישרד אחד , כמדומה לי , בביסאראביה ... אי אפשר לשלול סרטיפיקאט מחבר 'גורדוניה' משום שאביו חדל לשלם את תרומותיו לקרן היסוד . ואם אפילו אביו של הבחור היה אנטי ציוני פעיל , האם אז היינו שוללים את זכויותיו לעלייה בכלל . ' ? עויטת הצנס הכס 0 י של התנדבות מתוך אונס לקרנות היתה קשה במיוחד לעיכול בתורת תנאי לעלייה , ובייחוד לעליית חלוצים , ברובם חסרי כול , מיוצאי 'הכשרה' דלה , שלא היה בכוחם החומרי לתחם , ושלא היה באפשרותם , או בזמנם , לעשות דבר של ממש לטו בת הקרנות . גרינבוים הרגיש , שדרישתו למנוע עלייתם של אלה המפריעים לפעולת הקרנות אינה ניתנת להרחבה עד כדי דרישה למנוע עלייתם של כל אלה שאינם תורמים ופעילים , זאת לגבי עולי ה'אגודה , ' וכך - אף לגבי עולי בית '' ר . בינתיים עמדה בתוקפה הדרישה לעזרה לקרנות ברוב המישרדים הארץ ישראליים , והיו עולים , פשוטים ומכול הסוגים , מכפרים חטאם או חוסר יכולתם בדרך של מתן תרומה מיוחדת לצורכי קבלת אישור , או אישורים , מטעם הקר נות . על הפירוש בדרך חיוב התרומה עמד בפנים מחלקת העלייה ח . ברלס , ולו ביקש ( 1934 . 10 . 7 ) גרינבוים להסביר : 'עניין בית"ר אינו תלוי בהחרמת הקרנות , אלא בחתירתו של בית"ר תחת זכויותיה של הסוכנות בעלייה . כל זמן ששילטון בית"ר לא יחזור בו בעניין זה אי אפשר לשנות מההוראות שניתנו' . 463 תוך כדי העמידה על עקרונו הראשון ביחס לפרירוגא טיבות פוליטיות דחה בכוונה את פיתחנו של הסיב סור בנימוק , שביטול החרמת הקרנות אינו עניין לאותו ויכוח עקרוני . בדרך זו נמשכה התנגדות לעליית בי ת '' רים , אם לפי העקרון הגדול הפוליטי , ואם לפי העקרון הקטן , מתן התרומה , שוודאי אינו בגדר עקרון כלל . ההתנייה של קבלת הרישיונות בתרומות המועמדים לעלייה ( ושל הוריהם ) לקרנות הציוניות היו בה כמה וכמה צדדים מגוחכים , ואף מבישים ומכאיבים . למועמד הבלתי ציוני לא היה שום קושי נפשי או מוסרי לשלם תשלום חדפעמי של מס , כמוהו כקנס , ולהשיג את הסרטיפיקאט המבוקש . ברם הבית"רי , שהיה פעיל עד לאחרונה פעילות מרובה למען הקרנות , השקיף אחורה , וראה את הקרנות , באור אפל — מנופים למילחמה פוליטית פנימית , קרנות של סיוע מיפלגתי בתחומי ההתיישבות והעלייה על בסיס של אפלייה לרעה של מחנה ז'בוטינסקי . העובדה , שהסוכנות העמידה סוללת פרקליטים גדולה נגד סטאבסקי וחבריו , הוסיפה רגשי התמרמרות וחרון . התגובות הרשמיות ( 460 'היינט . 1934 . 2 . 28 ' , באותה רוח כתב רמבה ' ) המדינה / tnnn' i ( 1934 . 2 . 25 שהוכרז על ידי שילטונות הצה"ר ובית"ר נגד הקרנות איננו אקט של נקמה בגלל גזילת הסרטיפיקא טיס . הוא בא ומוכרח היה לבוא — בתוקף השתלשלות העניי נים בשנים האחרונות ביישוב . החרם לא יוסר אפילו אחרי שהגזילה תוחזר לנו , אלא אם כן יבוא שינוי יסודי בשיטת הריקבון השוררת היום בציונות וביישוב . ' עם החרמת הקרנות , שכדבר ראש ביתיר גילו סגולתן המיפלגתית הרעה והפסידו זכותן להיקרא 'קרנות הלאום ' , עודד ( 1934 . 3 . 23 ) ראש בית"ר לפעול למען קרן תל חי , שעליה יהא מוטל התפקיד האחראי והקשה לשמש בסיס יחיד לפעולות התנועה הממלכתית ביש ראל : 'קרן תל חי היא היסוד הכלכלי שבלעדיו לא נוכל לנצח . ' ( 461 ההצהרה של הקק"ל בעניין החרם ( 1934 . 4 . 26 ) לא היתה עשויה לצאת ידי חובת הצדק ( א"צ , ( KKL 5 / 727 עם ער בות הקק"ל לאובליגאציות של חברת 'ניר' בקשר ל'טראנ ספיר ' כתב 'ראזסבייט' ( 1934 . 6 . 15 ) דברים חריפים , שעוררו תשומת לב אישי הקק"ל . עי' הע' . 328 ( 462 א"צ , . s 6 / 766 ( 463 א"צ , . S 6 / 2850 מאליסם בהצה"ר . כבר נתלכדה אחדות דעים , ' והט עים , שיש להחרים את הקרנות לא משום הגזירה — ' גזירת פרעה , ' גזל הסרטיפיקאטים — אלא משום שאין הקרנות יסודו של הביניין הממלכתי . המגמה לצאת מן ההסתדרות הציונית ביטלה את הצורך בהעלאת טענות פורמאליות לגבי החבירות בדירקטוריונים של הקרנות , וצימצמה את הצורך ב העלאת טענות של קיפוח למעשה מצד הקרנות במשך שנים . ברם אקטואלית יותר מקודם וחריפה אף יותר נעשתה שאלת ה'אישורים' הנדרשים מן הקרנות להבטחת עלייתו של בית"רי . בעיית הקרנות נדונה עכשיו באספקט נרחב יותר , מבחינה עקרונית בעיקר .
|
|