|
|
עמוד:220
הגישה הכיתתית אמונת בית"ר היתה , שארץ ישראל שייכת לעם כולו . עמדתה היתה , שמארץ ישראל אסור לגרש יהודים , אפילו חטאו , כגון הקומוניסטים היהודים , שממשלת המאנדאט גירשה מהם על סמך צווים אדמיניסטרא טיביים . בזעם גדול יצאה כנגד ממשלת המאנדאט , שסבורה היתה — לפי השקפתה המדינית הפורמאלית — שמותר לה ליטול אזרחות ארץ ישראלית מאחימאיר , ייבין , דבירי , ואחרים , על שום חטא התנגדות למישטר . שארץ ישראל היא עניינו של העם העברי כולו היתה עמדתם של עמי התרבות , שנתנו מאנדאט בינלאומי לבריטאניה לבנות את הביית הלאומי , ואותו מאנדאט עשה את ההסתדרות הציונית כנציגת העם היהודי בשאלות ביניין הביית הלאומי והעלייה . הסוכנות היהודית ראתה לבוא לידי הסכם עם 'אגודת ישראל' האנטי ציונית ביחס לעליית חבריה , ש התנגדו ברובם אפילו התנגדות פעילה לפעולה הציונית , שלא קיבלו דין קרנות ההסתדרות הציונית , מהם שלא נטו להצטרף ל'כנסת ישראל' ' ) הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל ( ' ואף לא נטו לקבל דין העברית כלשון העם . הסכם זה היה עניינו מובן ומקובל על כל חלקי הציונות , ונתקיים על ידו , שההסתדרות הציונית מילאה בפועל את rrppan השמור לה כסוכנות היהודית לארץ-ישראל . 'אגודת ישראל' לא הפריעה למישחק הכוחות בתוך ההסתדרות הציונית , ואילו מבחינת יחס הממשלה המאנדאטורית היתה 'אגודת ישראל' רצויה ביותר בבחינת גורבו יהודי פוליטי בלתי ציוני , ואפילו אנטי ציוני . מצבו של מחנה ז'בוטינסקי היה שונה לגמרי . לא ניתן ליטול את ציונותו ואת זיקתו השורשית לארץ ישראל על-פי שום טאקטיקה או דיאלקטיקה שהיא . גידולו של מחנה זה העלה דאגה בלב אנשי השמאל הציוני , ואף שאר המיפלגות הציוניות ראו בו כוח מת חרה לעצמן . בהשקפתו נגד המישטר בארץ ישראל היו לו רק מעט ביחס ידידים בפורומים הרשמיים בתנועה הציונית , ומשום השקפתו היה כוח בלתי רצוי בעיני השילטון המאנדאטורי . על צד האמת היו מתנגדי ז'בוטינסקי בתוך הציונות יכולים לצפות לעזרתה של ממשלת המאנדאט בכול צעד שתכליתו להצר את השפעת ז'בוטינסקי באוכלוסייה היהודית , ובייחוד בקרב הנוער היהודי והעלייה היהודית . שעה שמוכנים היו אנשי השמאל לעוול בעניין זכותה של בי ת"ר כזכות טיבעית אזרחית ממלכתית לעלייה לארץ ישראל , אף ידעו שבדרך כלל אין להם לחשוש משום עירעור שיגיע לשילטונות המאנדאטוריים או לממשלה הבריטית בנושא של קיפוחם של הבית " רים , הם הקיצונים . המישרדים הא"יים בתירכובתם המיפלגתית לא חשו בחובתם כלפי בית"ר , ומובנים היו לנקוט כל שיטה , אפילו מסווה של שיטה , בלבד שייראה הדבר כאילו נוהג בהם מינהג של סדר . אי הסדרים במישרדים הללו בחלוקת הסרטיפיקאטים — במחיר תשלום למיפ לגה ולאו דווקא לה - עדיין לא היו ידועים כל כך בחוץ . כיוון שגישתם היתה מיפלגתית , ביקשו המיש רדים הא"יים לנצל את כוחם במקומותיהם ; שמו עצמם פטורים מחובת הסדר ולו על דרך הארעי , שהרי הסדר הוא — עניינה של ההנהלה הציונית , ברם שמו עצמם מעורבים , כדי להרחיק הסדר בתחום הארצי ואולי מתוך ציפייה שבכך אף יסייעו למניעת הסדר עולמי כללי . מתוך הגישה המיפלגתית הכיתתית ערמו מחסומים על העלייה הבית"רית , והפליאו בהם ( מגי עת ייצוג במישרדים , התאמת חשבונות של אחוזים , של 'הכשרות , ' תרומות לקרנות , שקילת שקל . ( המיש פרק כד בית"ר אינה מוותרת
|
|