|
|
עמוד:218
לפניבית דין הכבוד בית דין הכבוד קבע את ישיבתו בירושלים — ( 1934 . 4 . 4 ) קודם לסיומו של מושב הוועד הפועל — וחבריו היו : ד"ר ישעיהו וולפסברג ( יושב ראש , ( ד"ר משה זמורה וד"ר ריכארד ליכטהיים . ד"ר לובוצקי / אליאב / דרש בתחילת הישיבה לפסול את ד"ר זמורה מחבירות במישפט , שהרי לא זה בלבד שחבר מפא "י הוא ( ובעל דעה קדומה , ( אלא אף מעורב במישפט רצח ארלוזורוב כאיש התביעה מטעם הסוכנות . ד " ר זמורה ובית הדין לא ראו להיענות לטענה פורמאלית זו , לובוצקי פרש והישיבה נמשכה . ד"ר בארט התובע הדגיש שמדובר בעניין עקרוני . ב'פקודת העלייה' כתוב מפורש , שכול רישיונות העלייה שיינתנו בדרך ( 423 א"צ , . S 6 / 2850 של המישרדים הא"י בנוגע לפיקוח על הקיבוצים , תקציב הכשרה וכוי . ההוראות הנ"ל ניתנו בהסכם עם עורר דין הקונגרס , והן מחייבות עד שנודיע , אחרי בירור העניין במישפט הקונגרס , על שינויים בהןמחלקת העלייה והעבודה הסוכנות היהודית לא"י עיקרן של ההוראות החדשות : אין שיתוף בית"ר בוועדות המישרדים הא"יים ; אין זכות לבית"ר להציע את מועמדיה ( מ'קיבוציה' שלה ) לאישור ; אין לפלוגות ההכשרה של בית"ר זכות לקבלת עזרה . בכול אלה הסעיפים בורח ספיקות והבירורים הם במוח לט לרעת בית"ר , ללא סמכות תקנונית או הגיונית , ובלא הנמקת חדשה , אלא כהוראת ביניים עד לגמר מישפט הקונגרס . ההגבלה של ההודעה הקודמת ( 1934 . 1 . 7 ) היתה : 'מלבד אם יכריזו בגלוי על הסתלקותם מהחלטת מרכז הצה"ר ושילטון בית"ר , ' ואותה הכרזה היה בה טעם רק בתקופת המיכסה ה קודמת ( על כל פנים — לגבי עצם החרם . ( לגבי המיכסה החדשה יכלה להתעורר רק שאלת המשך של פעולה לקבלת סרטיפיקאטים מן הממשלה במישרין . גלוי היה אפוא הרצון להמשיך בשיטה של מניעת סרטיפיקאטים מבית"ר באמצעים אדמיניס טראטיביים . ברם ההוראות החדשות כללו אף את הנוסחה , שבה כבר הצטעצעו בפרשנות להצדקת ההוראות הישנות : ' אכן , הזכות של עולים שהם חברים לבית"ר אינה נפגעת' בתור בודדים , אם יגישו בקשות , שבהן ידונו - כמובטח - בדרך הרגילה . נוסח מפורש זה היה טוב לצורכי שיפור האווירה בישיבות הוועד הפועל הציוני ולצורכי תעמולה כלפי פנים וחוץ , ואף לתכלית עיכובו של מתן פסק הדין . הרבה אמת לא היה בו , כבר משום שלא הוקצו מראש מיכסות לאותם בית"רים בודדים , לא בסוג הסרטיפיקאטים החלוציים , שאין ההסתדרויות החלוציות מוכנות לוותר אף לא על אחד מהם , ולא בסוג הסרטיפיקאטים מסוג ב , ' שעליהם רבו דרישות הדורשים הפרטיים , ובכללם אנשי היוזמה הפרטית . המישרדים הא"יים לא יכלו לשלוח את הבית"רים בסרטיפיקאטים של לא חלוצים . ההסבר של אי פגיעה בזכות הבית"רים לא היה עשוי להניח את דעת בית"ר , ואף לא את דעתם של בי ת"רים חלוצים . בית " רים חלוצים ביקשו לצאת מן הגולה כבית"רים ולהגיע לארץ ישראל כבית"רים . מפירי דין בית " ר לא נחשבו עוד בית"רים בעלייתם , ומתחילה קיבלו על עצמם הסתלקות מבית"ר בארץ ישראל . היה ברי לרבים , שרק מעטים ביותר עשויים לזכות בסרטיפיקאטים ל'בודדים , ' ושכול מתן סר טיפיקאט בודד כזה לא יהא אלא מתן לראווה , ולא לפי סדר אירגוני מוצק ונאמן . ודאי קיימת היתה עקרונית זכות לכול צעיר מישראל לפנות למישרד הא"י בבקשת סרטיפיקאט לעצמו , ובכלל זה אף מי שהנא בית"רי , או מי שהיה בית"רי , אלא שבתנאים הנתונים במישרדים הא"יים לא היה ממש בזכות זו . הנוסח 'מבלי לקשר בשייכות לקיבוץ הכשרה של בית"ר' לא היה בו כדי הרחבה , אלא כדי סייג , והיה בו אף לבלבל ולהטעות , משלא היתה כוונה לתת להם , לבית"רים הללו לשעבר , ממיכסה מיוחדת קבועה מראש . אין תימה שההוראה למתן סרטיפיקאטים ' לבית"רים בתורת בודדים' לא הובנה כראוי . מווארשה ( 1934 . 4 . 11 ) ומריגה ( 1934 . 4 . 16 ) שאלו המישרדים הא"יים , אם אין הכוונה לכך , שיכולים הם לבקש סרטיפיקאטים מסוג ב , ' משאין להם זכות לקבל מן הסרטיפיקאטים המיועדים לחלוצים . לעניין זה ניתנה ( 1934 . 4 . 24 ) התשובה מירושלים , שה'רישיונות לבי ת"רים בודדים יכולים להינתן על חשבון החלוצים ולא על חשבון סוג ב' . 423 אנשי השמאל שבמישרדים הא"יים כבר ביקשו לפתור לעצמם בדרך זו את דחיית בית"ר מן ההסתדרויות החלוציות ומן המיכסות החלוציות ובכמה מן המיש רדים עמדו בעקשנות על מגמתם זו . כיוון שלא הוכ רה עוד ה'הכשרה' בבית" ר , ולא רק בטלה העזרה שניתנה לה , נמצא להם סיוע מצד שלא ציפו לו .
|
|