הפגנת דמים בתל־אביב

עמוד:199

דם כל את הסכנה שלא יצליחו להבטיח לעצמם את הקונצסיות לשלוט שילטון מלא על כל העלייה היהודית , ולאו דווקא על עליית הפועלים לפי מיכסת הסרטיפיקאטים . שרתוק / שרת / ובן צבי הלכו למפקד המישטרה , ספייזר , להביע צערם . הסוכנות יצאה בהבעת צער עמוק , ובתודעתה הסבירה , שההתמרמרות נגד רדיפת התיירים אינה יכולה בשום פנים להצדיק פגיעה בשוטרים בשעת מילוי תפקידם . אומנם היה אפשרי 'המעשה המגונה' רק באווירת ציד התיירים , אלא שהמעשה אינו ראוי לציבור בן-תרבות . הודעת הוועד הלאומי היתה יותר חדצדדית : 'קבוצת אנשים מחוסרי אחריות סידרה הפגנה בלתי חוקית ... נצטבר חומר שריפה לכול פרובוקאציה ולכול מעשה הפקרות ציבורית העלולות להמיט אסון על היישוב ' . ה וועד הלאומי הבין , שההתמרמרות הצודקת עשויה היתה למצוא את ביטויה הנכון והמלא בגילויי הדעת , בפעולה הפוליטית , ובאסיפות המחאה . 382 'דבר ' , שיצא בראש הכרוזים על 'מעשה הפראות ' , לא קיבל את נוסח עיריית תל אביב בעניין 'אנשים רבים מן הקהל ' , שהרי לא עניין של 'קהל סתם' כאן , אלא של 'מיפ לגה מסויימת , המעמידה פני לוחמים לעלייה ' . את ' מעשה הפראות' ראה 'דבר' כתוצאה 'הכרחית של החינוך "הממלכתי" הניתן על ידי המיפלגה הרביזיוניסטית מאז היווסדה ' . אף ה'פלשתין פוסט' ( ג . אגרונסקי ) הצביע ברוח גלותית על הריביזיוניסטים ש הם עושי מעשי האלימות , ולא הזכיר כלל שהמוני תל אביב , שראו בחרפת ה'אובלאוות ' , הם שיצאו באלפיהם למחאה ולהפגנה . במאמר הראשי לא נזכרה חרפת ציד התיירים , אבל הובעה ההערכה י 'המחזות שלא ייאמנו שהתרחשו אתמול בתל אביב יבואו כמ הלומה על כל התושבים בארץ זו , עליהם יבכו היהודים בכול העולם והם יישארו כתם מעליב לעיר יפה זו ... השילטונות צריכים לדעתנו , להיות בטוחים , שאם המארגנים והמנהלים של ההפגנה יבואו בפני בתי המישפט בדרך החוק הרגיל , הרי העדה היהודית לא תתחבר עם מחוללי הפשע . חוליגאניסם זה יידחה בהחלט ע"י העדה היהודית שומרת החוק . 383 פירושם עגל הדברים לגבי השילטון הזר : העדה היהודית היתה שמחה לשמוע על אפשרויות חוקיות לעלייה גדולה , אבל החוק לבדו הוא הקובע אם תהא עלייה , והעדה ויתרה מראש על כל מה שאינו נחשב חוקי . הנוסח הגלותי הדפיטיסטי המובהק היה בו כדי לעורר טעם לוואי . ראש בית"ר ראה את ההפגנה באור אחר לגמרי . לעניין חשיבותה המדינית הגדולה של ההפגנה בתל אביב הבריק ז'בוטינסקי לדיזנגוף , ראש עי ריית תל אביב : 'התפרצות מחאתכם הצודקת ו קורבנותיכם הנשגבים ישארו בתולדות ישראל , כיום הולדתה של ההתקפה המכרעת , שהיהדות העולמית מתחילה בה . המילחמה הפוליטית הזאת תשבר את שילטונה של שינאת ציון בארץ ישראל ותביא את זריחת שמשה של מלכות ישראל ' . כבר במסיבת העיתונאים שערך בלונדון ( 1933 . 11 . 14 ) הצהיר , ש'העק שנות היהודית תשבור את מסע הצלב שהתחילה בו ממשלת המאנדאט נגד העלייה . הגיע הרגע , כש ההיסטוריה בעצמה מכריחה את העם היהודי לפתוח במילחמה מדינית מכרעת למען דיביזיה ברורה במישטר הארץ ישראלי העכשווי ' . בה במסיבה גינה את שיטת הסרטיפיקאטים המאנדאטורית מעיקרה . 384 את ההפגנה הגדולה בתל אביב ביקש ז'בוטינסקי להעריך כ'התחלה להתקפה העולמית הכללית , שכול העם היהודי חייב סוף סוף להתחיל בה נגד אותו חיזיון עצמו , שבו נלחמו אחינו בתל אביב , ובעד אותה סיסמה : נגד מישטר של שינאת ציון בציון ובעד המדינה היהודית ' . בה ראה תשובה למכוער ולטמא שבהתנהגות הממשלה הבריטית : 'הפרת הן צדק של אומה גדולה , צביעות צינית , בוז ציני לקדושה אנושית וליתמות אנושית , שיטות צאריות של ציד המונים , שיטות של ריגול המוני גרועות מן השיטות הצאריות ' . ולפיכך : 'בשם כולנו הפגינו שם בתל אביב , לא אלפים אחדים היו , אלא שורה אין סופית של מיליונים . מיליוני יהודים של דורנו ומיליוני היהודים של כל הדורות הקודמים ' . והצד הפוליטי : 'מובנה של ההתפרצות התל אביבית הוא אותו המובן , שכול היהודים בלי יוצא מן הכלל מסכימים לו כיום : "אסור שכך יימשך הלאה ... " "אם הציונות רוצה לחיות ... מוכרח לקרות דבר מה מכריע" עכשיו דווקא ... "עכשיו , " כשכול העולם הנוכרי עומד ומהרהר , מה לעשות ב יהודים - גם באלה שכבר גורשו מאחת הארצות , גם באלה שאפשר שנשקפת להם סכנה להיגרש מחר ( 382 'דבר / . 1933 . 2 . 12 הודעת הוועד הלאומי לא הוכללה באוסף של מ . אטיאש . ועי' על השיחה עם הנציב העליון , ( 1934 . 1 . 10 ) בן גוריון , 'זיכרונות / ב , . 16—13 ( 383 ח . לזר , 'אף על פי / . 50 קרובה ליענזדה זו היתה עמדת ' הארץ ' . אופייני מאמרו של גרינבוים , 'היינט / . 1933 . 12 . 22 ברם קרליבך כתב מאמר של הערכה חיובית ביותר להפגנה ' ) בדרך / . ( 1934 . 1 . 21 ( 384 עי / 'חזית העם / . 1933 . 12 . 25 ,. 12 . 20 ; . 11 . 19

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר