עזותו של גרינבוים - נגד תיירות לארץ־ישראל

עמוד:196

הפגנות באירופה נגד ציד התיירים המצב הבלתי נסבל עורר מחאות בקרב כל היהדות העולמית . אסיפות המחאה שאורגנו מטעם הצה"ר גררו אסיפות מחאה מצד כל ההסתדרויות הציוניות , ובהמוניותן הורגשו בציבוריות היהודית , בייחוד בפולין , כתנועת מחאה כבירה . לחיזוקה של תנועת המחאה יצאה בית"ר בהפגנות פומביות במרכזי האוכלוסיה היהודית , ובכמה ערים ערכה הפגנות לפני שגרירויות וקונסוליות בריטיות . 375 הפגנות אחדות נתקיימו בווארשה . הראשונה , ( 1933 . 11 . 18 ) שהשתתפו בה בני נוער , נעצרה בידי המישטרה . באבנים שנצרת בפתקי סיסמאות נופצו כמה זגוגיות בבית השגרירות , והמישטרה הפעילה אסרה בקשר לכך שני בית"רים . עוד הפגנת אלפים של צעירים , שהלכו אל השגרירות מכמה כיוונים ( 1933 . 11 . 22 ) ובראשם דגלי ציון ודגלי המדינה , משכה אחריה המוני יהודים מן הקהל , שבראשם הופג נו כרזות גדולות ו 'הלאה אנגליה , ' 'אנו דורשים עלייה חופשית , ' 'תחי מלכות ישראל . ' ההפגנה המרכזית הגדולה פוזרה בכוח רב ובאלות המישטרה . כמעט בו בזמן אורגנה הפגנה שנייה גדולה באיזור העירוני היהודי , ואף משם צעדו אל השגרירות ואף זו פוזרה בכוח רב . וכך היה להפגנה השלישית בו בערב שיצאה ממרכז עירוני שלישי . המישטרה השתמשה בזרנוקי מים . אחדים מן הצעירים נאסרו , ורבים מן הקהל הוכו . בעיתונות היהודית נתפרסם , ששילטונות פולין הודיעו להצה"ר , שלא יסבלו הפגנות אלימות נגד ממשלה ידידה . אף ההפגנה שנערכה בבית הנתיבות בווארשה עם נסיעתו של יצחק גרינבוים לארץ-ישראל ( 1933 . 11 . 27 ) היתה הפגנה אנטי בריטית לא פחות משהיתה הפגנה נגד גרינבוים . לגל ההפגנות היה המשך בהפגנה גדולה נוספת , שיצאה ( 1933 . 12 . 28 ) מכי- ( 375 שכטנזן מספר , שז'בוטינסקי הוא שהחליט לשוות צביון דראמאטי למחאה נגד גזירות העלייה , וביקש משכטנזאן לטלפן מביתו למרכזי הצה"ר בערי הבירה ולמסור להם הוראות של שתי מלים בעברית ו 'לשבור חלונות . ' אם לא יבינו לסיסמה זו , ישיב להם בסיסמה שנייה : 'נעשה ונשמע . ' מקבלי השיחות לא נזקקו לסיסמה השנייה , הם עשו . עי' שכטמאן , ז'בוטינסקי , ג , . 217 הציוני בפולין' פנו אל גרינבוים בבקשת עזרה , וז'בו טינסקי קיווה שבכול זאת ייענה ויסייע . 'עכשיו הודיעוני' — כתב ז'בוטינסקי להשכל - 'שגרינבוים דורש במחיר "עזרתו" שמישרדנו המרכזי בווארשה יתן לו מיכתב רשמי הקובע , שאין הם מתחשבים בהחלטת הוועד הפועל / של הצה"ר / ומקבלים את מלוא חלקם מן ה"שדיול" המוחרם . מה שביקשנו ממנו הוא דבר אחר לגמרי , והוא אותו מינימום הסרטיפיקאטים 25 ) 30 מתוך 80 המגיעים לנו ) הנחוצים כדי לסדר את " התיירים" שענייניהם הם הדחופים ביותר ... גרינבוים מבקש להביא להפרת המישמעת המיפלגתית כמחיר ל '' עזרתו , '' שכמוה כסחיטה פוליטית' . בעלי תבי עה הביאו את דברם לידיעת השילטונות הפולאניים , והיה חשש שאם לא יסופקו התביעות יפגעו במיפלגה ובבית"ר . לאחר שיצא גרינבוים מווארשה עמד המיש רד הארץ ישראלי , שכולו אנטי צה"רי , על כך שלא ' להעביר סרטיפיקאטים מחלוצים לתיירים , ' וזאת בידיעה ברורה , שאותם חלוצים ויתרו על חסדם . גרינבוים שלל את העלייה הבלתי ליגאלית , שהיתה מחוץ לשליטת המישרדים הא"יים . עכשיו משנתמנה ל נהל את מחלקת העלייה בהסוכנות היהודית כבר היתה חשודה עליו בכול דבר רע , ומאמרו ב'דבר' ( 1933 . 11 . 29 ) נגדה היה בו כדי להרגיז ואף לזעזע . שם הביע : 'השכל הישר מחייב שהסוג הידוע של התיירות יופסק . ' גרינבוים היה ה'אפיפיורי' שבאישי הסוכנות בשאלת העלייה , שבעלייה ביקש לשלוט שילטון מלא ללא סייג . דומה , שהכריע בלבו להודות בסיסמה , ש'ארץ ישראל אינה צריכה להיות מיקלט לגולים סתם , היא יעודה לקלוט את הבחירים' . נרינבוים המרדן מסוגל היה ללכת את דרכו עם מנהלי העלייה של מישטר המאנדאט . בין הבאים לתחנת הרכבת להיפרד מעל גרינבוים בדרכו לארץ ישראל היה הקונסול הבריטי האמילטון nc \ גרינבוים זכה מייד לכבוד רב בארץ בחוגי השמאל , ו'דבר קידם את פניו במאמר ראשי . ( 1933 . 12 . 5 ) בהקדם ( 1933 . 12 . 12 ) הלך גריגבוים אצל חיימסון , ראש מחלקת ההגירה , לדבר עמו בעניין עליית בעלי הון ותיירים . ( 372 ז'בוטינסקי כאב את עניין המישרד הזה והתאמץ להבטיח את החזרת מלוא הסכומים לכול תובעיהם . בעניין זה כתב י 'חש אני כטובע . ' באופן פרטי לווה 15000 פראנק . בפגישתו עם רמבה ומובשוביץ ( 1933 . 11 . 23 ) אמר גרינבוים , שאם לא תהא נסיגה מחרם הסרטיפיקאטים יודיע לכול העולם , שלא יתנו אפילו סרטיפיקאט אחד לבית '' ר . עי' ספר ביתיר , א , ( 373 . 406 טי' ח . בן ירוחם , העם והמעמד ( הוצאת הע '' ל , תש '' ב , ( . 159—150 ( 374 עי' 'היינט , ; 1933 . 11 . 27 ' 'דבר , . 1933 . 12 . 10 ' אף בדרכו בפאריס , בפגישה סגורה בקאפה 'די לא פה ' , חיווה דעתו שהציד על היהודים בארץ ישראל 'אינו נורא ' , 'חזית העם ' , . 1933 . 12 . 1

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר