עליית ה'נדרשים'

עמוד:192

טיח לעצמם אפשרויות עצמאיות לקבלת סרטיפיקאטים לגופים או ליחידים שמיים , או לפי חלוקה מיוחדת . כבר מתחילה גדול היה הפיקפוק , בנידון , ושילטון בית"ר שאל ( 1933 . 11 . 7 ) מהנהלת הפלוגות : 'היצליחו מוסדותינו בארץ להגשים בקרוב את השיטה החדשה של העלייה ( על פי דרישות האיכרים . ( אם דבר זה ייכשל , הרי זה יגרום למשבר קשה בכול תנועתנו בגולה ' . הגופים המשקיים , שהירהרו בדבר פנייה ישירה למחלקת העלייה , לא הגיעו לכלל מעשה . ה'ליביראליים' שבתוכם ציפו , שיוכלו להבטיח בסוכנות היהודית , 'מיכ סות' מתוך ה'מיכסות' של הסוכנות . ואילו הפסימיסטים לא האמינו , שהממשלה תעניק לגופים מידה של עצמאות בהזמנת אנשי מיקצוע . אומנם לדברי ש . מאירוביץ , המזכיר הכללי של הצה"ר ( לפי שכתב 1933 . 11 . 22 להנהלת הפלוגות ) הוגשה בקשה לממשלה : 'פירסום של התחלת המשא ומתן שלנו עם התאחדות האיכרים נעשה בפאריס בלי להתייעץ אתנו . לדעתנו לא היה צורך בזה ... התחלנו וממשיכים עם ה איכרים בנוגע קבלת רישיונות ישר מהממשלה בשביל כניסתם ארצה של פועלים לאומיים . כרגע הממשלה סירבה לבקשה זו . אבל המשא ומתן נמשך . שאלה זו קשה ומסובכת ולא מוצאת לה פיתחן במשך חודש אחד . בינתיים , כתוצאה מהפקודה של בית '' ר התחלנו לקבל שמות של החברים המוכנים לעלות ארצה . הרשימות הללו נמצאות אצלנו ויוגשו באפשרות הראשונה . מה שנוגע '' לתודעתם האחרונה של ראש בית '' ר ונשיא הצה"ר ביחס לחרם על השדיול הנוכחי" אין לדעתנו שום קשר ישר עם שאלת המשא ומתן עם התאחדות האיכרים . לוויתור על הסרטיפיקאטים של הצה '' ר העולמית יש צד פוליטי גרידא - מחאה נגד הפוליטיקה האנטיציונית של ממשלת המאנדאט ' . ההירהורים ביחס להשגת אפשרות של עליית אנשי מיקצוע שלא באמצעות המיכסה הסוכנותית , שעלו תחילה רק בחדרי הדיונים של הגופים המשקיים , מיהרו לצאת אל הציבוריות — אולי משום כוונה של אזהרה לסוכנות היהודית . אותם הירהורים החלו מהדהדים אף בעיתונות , ואנשי הסוכנות היהודלת , ובייחוד יצחק גרינבוים , נתנו את מלוא דעתם בנושא . במאמר שפירסם ז'בוטינסקי על 'עלייה בריאה ובלתי בריאה' מצוטטים דברי אנשי הסוכנות , שהממשלה הארץ-ישראלית לא תרשה עליית פועלים מיקצועיים . מישאלה היתה זו , מישאלה שהיא אם המחשבה . ז'בו טינסקי הדגיש , שהתוכנית נועדה להזמנת אנשי עבודה מיקצועית ממש , ולא לביטול זכויות הסוכנות ה יהודית . שמירת זכויותיה של הסוכנות אינה מחייבת שמירת מונופולין לעצמה , בייחוד שהסוכנות היהודית מייצגת למעשה מוסד מיפלגתי , והפרוצידורה של חלוקת הסרטיפיקאטים היא שערוריה ואי צדק מת מיד . במישרדים הארץ ישראליים קיימות 'קואליציות' ליצירת רוב ולחטיפת סרטיפיקאטים מן המיעוטים , ויש שמגרשים את המיעוטים מן המישרדים ( ליטא , צרפת , ( ועל כך פסק : 'הפקרות היא הפקרות , יריד צוענים , כיעור ' . רק אחר שבועות אחדים נשלחה ( 1933 . 11 . 29 ) התביעה הרשמית של ד '' ר לויטרבאך בשם ההנהלה ה ציונית 'לבטל בלי כל תנאי את הפקודה מס' ' 60 ולפרסם את ביטולה בעיתונות . ההנמקה נ 'יש בדעתכם להשיג רישיונות עלייה מהממשלה הא"ית מאחורי גבה של הסוכנות היהודית , ובאמצעותם של נופים אחרים ' , ובכך יש משום 'התקפה ישירה על הסטאטוס של הסוכנות היהודית , אשר הוקמה על ידי ההס תדרות הציונית בתור באות כוח היחידה של העם העברי כלפי הממשלה' ו'ניסיון לחתור תחת העמדה שנרכשה בתוך ההסתדרות הציונית אחרי עמל שנים רבות בנוגע לאירגון ולסידור העלייה העובדת' 3 . < H גרינבוים לא נטרד מן המחשבה של הפסד המונופולין שלו ; אלא שביקש לעשות שימוש תכסיסי מלא בטיעון זה . לפי שכתב ( 1933 . 12 . 11 ) לד " ר לויטרבאך , לונדון , עדיין לא פנו 'בני בנימיף ו'הנוטע' אל ה ממשלה 'בדרישה לתת להם רישיונות עלייה לחוד , אולם ממאמר אחד של סמילאנסקי ב"דואר היום" אפשר לראות , שהמחשבה הזאת מעסיקה את החוגים האלה . צריך אפוא לעשות איזה דבר , שימנע בעד הוצאתה לפועל של המחשבה הזאת ' . ובהמשך ישיר : 'מאחרי שברוב הארצות הודיעו הבית"רים שאינם מקבלים סר ( 363 'מאסענט ; 1933 . 11 . 17 ' , 'חזית העם . 1933 . 12 . 1 ' , ( 364 א '' צ , . z 4 / 3294 / i לא כל חברי ההנהלה הציונית היו בקיאים בשאלת ביטול זכותה של בית '' ר לעלייה . בךגוריון , כמסתבר , הבין שהצה"ר ובית"ר פנו לממשלה בדבר םרטיפי קאטים . ושעל כך ראויים הם לעונשם . בן גוריון דיווח על פגישתו עם דבוטינםקי ( 1934 . 10 . 24 ) ו 'דבוטינסקי הכחיש , שבית '' ר או הריביזיוניסטים פנו לממשלה בדבר סרטיפיקאטים . חוג של מעבידים פנו אליהם והבטיחו לתת להם סרטיפיקאטים שהם עומדים לקבל אצל הממשלה' ' ) זיכרונות ' , ב , . ( 195 ואומנם היו אנשי היוזמה הפרטית מעודדים מכוח עצמם לנצל זכות שעמדת להם כמובנה מאליה , וברי שהם שהכשילו את בית"ר ואת הצה '' ר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר