חוק העלייה ואפשרויותיו

עמוד:191

עליית ה'נדושים' ההתארגנות לעלייתם של 'נדרשים' לא הגיעה לכלל ביצוע . הנהלת פלוגות העבודה הודיעה ( 1933 . 11 . 9 ) לשילטון , ש'הגוש האזרחי חשב לקבל מאת הממשלה רישיונות עלייה , אולם מזה לא יצא שום דבר . ' השיל טון שאל : ( 1933 . 11 . 14 ) 'במה התבטא הצעד של נותני העבודה ? מצד מי הוא נעשה ? מה היה תוכן הדרישות שהוצגו על ידם י מה היה נימוק הסירוב מצד הממשלה . ' והעיר : 'לא תיארנו לנו אף פעם , שעניין הדרישות הללו יקבל צורה של גישה קולקטי בית לממשלה , מתוך דרישה שהממשלה תקציב לאי כרים "עח יול" מיוחד במקום ה"שדיול" הניתן לי סוכנות . לפי דעתנו , צריך היה הדבר להתבטא בזה , שנותני עבודה בודדים או קבוצות ב ו ד דו ת של נותני עבודה יפנו לממשלה בדרישות של רישיונות עלייה לפועלים או מומחים בודדים בשביל משקם ... דבר כזה הוא רשאי על פי ה חוק ונעשה במידה מצומצמת מדי יום ביומו . ' המוסדות בארץ ישראל נדרשו לפתוח ביוזמה 'כדי למלא את החסר ולהגשים באמת את האפשרות של עליית בודדים על פי דרישות נותני העבודה . ' עדיין היתה ציפייה לאפשרות של עלייה בשביל 'מאות אח דות של חברינו' - דבר שיהא לו אף ערך פוליטי . ההחלטה 'על החרמת ה"שדיול" היתה באה גם בלי האפשרויות שצוינו במיכתב הצה"ר [ בעניין ההרשמה . [ צעדנו הוא קודם כל צעד פוליטי , המכוון להריסת שיטת ה"שדיול" בכללה . ' הנהלת הפלוגות הודאגה כשראתה שתעמוד לפחות תקופת מחצית השנה ללא כל עולים על פי המיכסה הסוכנותית , שהרי לפי האינפורמאציה שבידה לא היה סיכוי ממשי לקבלת סרטיפיקאטים שמיים לפי הזמנות של בעלי משק או תעשייה . 362 על צד האמת לא ניסו כלל הגופים המשקיים הראשיים בא"י להב ( 362 הנהלת הפלוגות הודיעה ( 1933 . 11 . 3 ) לשילטון בפאריס , שוויינשאל , מרכז הצה"ר , חיפה , הודיע על חוגי 'בני בנימין ' ו'הנוטע' המבקשים לארגן דרישות מצד נותני העבודה הוזק לאיים , ומעוניינים בסידור רשימה של 1500—1000 מועמדים לעלייה . 'אולם בינתיים צפו כמה שאלות , ועליכם לענות לנו עליהן מייד ... א ) עד כמה כל העניין הוא קונקריטי , זאת אומרת באיזו מידה מותר להבטיח לבית"רים שהפסידו את רישיונות העלייה בעקב הפוליטיקה החדשה של הצה"ר בעניין ה"שדיול , " שבאמת יעלו בדרך זו לארץ ל ב ) היש להכניס לרשימה של המועמדים לעלייה זו גם בית '' ריות או רק בחו ריסל האפשר לערוך "חתונות ?* ג ) מתי אפשר לקוות להתחלת העלייה הזאת ? ד ) היעברו רישיונות אלה ( על פי דרישות נותני העבודח ) גם הם את ידי מישרד ארץ ישראל ' ? ועוד כתבה ( 1933 . 11 . 9 ) לשילטון בפאריס : 'מייד כשקיבלנו את פקודתכם מס ' 60 נסע בא כוח האירגון לחיפה , בכדי לברר מאיין באה אליכם האינפורמאציה הבלתי מתאימה למציאות , בעניין תוצאות המשא ומתן בין האירגון / עובדי הצה"ר ו בית"ר / ובין 'הנוטע' וכוי . הוברר לנו , כי מיכתבו של מרכז הצה"ר היה כתוב בזהירות רבה , ואי אפשר היה להוציא את המסקנות כמו אלו המסומנות בחוזר הוועד הפועל העולמי , שהיה מצורף לפקודה הנ"ל . אנו מצטערים , שמיכתבכס זה קיבלנו אחרי שהחוזר הנ"ל קיבל פירסוס רב . נכון הוא , כי הגוש האזרחי חשב לקבל מאת הממשלה רישיונות עלייה , אולם מזה לא יצא שום דבר . מזה כבר נובעת התשובה על שאלותיכם . ' ... קו המישפטנים שיעצו למרכזי התנועה בפאריס לעשות שימוש בסעיפי החוק , שתהא ההלכה הלכה ומו רין כן . המאמץ להחיות את הסעיפים החנוטים בחוק , מאמץ חשוב היה , נאות ובזמנו , ברם ההסתמכות על נותני העבודה שהם יסייעו להפעלת הסעיפים הללו היתה הסתמכות על קנה רצוץ , וזו היתה לא רק בעוכרי בית"ר , אלא אף בעוכריה של המילחמה למען עלייה גדולה . אילו תבעו אלפים של נותני עבודה ואפילו מתוך קשר חשאי עם הסוכנות - רבבות רבבות של מקבלי עבודה ואנשי מיקצוע , ודאי היה בכך כדי לשנות את שיעוריהן של מיכסות העלייה 'העובדת , ' ואת שיעורה של העלייה הכללית . על צד המעשה , נותני-העבודה נטו ללכת בדרך השיגרה ולנהוג לפי שיטת יום הקטנות המקובל במחנה הציוני . הללו לא ידעו יתמה מדינית ותנופה כלכלית מה הן , ולא נמצאו להם מנהיגים ומורי דרך שיעלום על מסילה נרחבת של פעולה עצמאית כלפי חוץ , שאין מן ההכרח שתהא פארטיזאנית אף מבחינה פנימית . הרעיון להיות תובעי עלייה לעצמם עלה בדעת יחידים מקרב נותני העבודה , והללו לא הספיק כוחם להשפיע על אירגוניהם וחבריהם . תוך ימים מעטים מן ההחלטה הניסיונית הראשונה ( אוקטובר ( 1933 לעסוק בהעלאת בעלי מיקצוע באמצעות הממשלה , כאילו פגה ההחלטה ולא היתה . נותני העבודה לא העזו לעסוק רשמית בפעולה זו . הסוכנות היהודית הזהירה מפני ניסיונות עצמאיים בתחום העלייה , והממשלה המאנדאטורית ביקשה לקיים לעצמה את הנוחיות שהשיגה בדרך ההסדר הכולל עם הסוכנות , וודאי לא היתה מעוניינת מבחינה פוליטית לפטור את הסוכנות מאחריות לעולים המגיעים לארץ , כשם שמבחינה זו לא היתה מעוניינת להסתבך בעולים מקנאי מלכות ישראל .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר