|
|
עמוד:190
חוק העלייה ואפשרויותיו חוק העלייה הניח אפשרויות שונות לעלייה , על פי סעיפים שונים , ולא רק אפשרות של עלייה על פי סרטיפיקאטים , הנמסרים לחלוקה באמצעות הסוכנות היהודית . לפי אותו חוק נקבע סדר לגבי עליית בעלי הון , אנשי דת , תלמידים , וכן לגבי אנשי מיקצוע מוזמנים לעבודה . לפי הסכימה העיקרית נתכוונה מיכסת הסרטיפיקאטים הסוכנותיים לספק בעיקר את כוח האדם הלא מיקצועי . עם הצטמצמות כוח האדם בשוק העבודות החקלאיות והפשוטות מצד אחד , ועם התגברות המאבק הפוליטי לטובת עבודה עברית במשק החקלאי העברי , מצד שני , החלו האיכרים הצעירים 'בני בנימיף ואיכרים לאומיים אחרים להרהר באפשרות לעשות להשגת כוח אדם עובד עברי למשקיהם , ללא השתעבדות לפועל העברי המעמדי השלוח מלישכת העבודה . הם היו מעוניינים בפועל עברי חקלאי , שמקורו בחקלאות ושעניינו להישאר בה , ואף להגיע בה למשק חקלאי פרטי . מחשבה זו ניקרה במוחות , לאו דווקא משום ריווח חומרי , שהרי לא יכלו לצפות שישיגו כוח עבודה עברי בתנאי עבודה נחותים . אומנם ציפו מפועל מה , שאינו בגדר שונא מעמדי , לגילוי יחס טוב יותר לגבי הפרדס או לגבי המשק החקלאי , שאף בו כרוכים שמירת ערך המשק , חיסכון בהוצאות , ועלייה בפיריון . לנגד עיניהם ראו 'בני בנימין , מהם בני הגליל , את פלוגות בית"ר בגליל העליון , שחבריהן חיים חיי קירבה , ידידות ומישפחה עם האיכרים , ויש מהם שגרים בבתי האיכרים , וחיים עמם כבני מישפחה ממש . ודאי ראו אותם בית"רים , שמכוח עבודתם נמנעה התפשטות העבודה הערבית במוש בות יהודיות רבות . לנגד עיניהם אף ראו את בני האיכרים היהודיים , העובדים במשקי אבותיהם בארצות שונות , ובייחוד ברומניה , סלובאקיה , גאליציה , והונגאריה . איכרי ארץ-ישראל קיוו להיעזר באיכרים יהודים בגולה . הם שיערו , שיוכלו להזמין על דעתם פועלים חקלאיים לפי בחירתם . הירהורים דומים הירהרי אף בחוגי התעשיינים , שתעשייתם היונה קטנה ודלה , ולא זכתה ל עידודם של הגורמים הציוניים ( לפי התיאוריה הווייצ מאנית בגנות 'תעשיית שניפישוק . ( ' הם זקוקים היו לבעלי מיקצוע מאומנים , למנהלי עבודה מסורים , שעמהם יוכלו לקדם את תעשייתם — את התעשייה הארץ ישראלית בכלל . העלייה לפי סרטיפיקאטים לא היה בה כדי להבטיח את עלייתם של הנחוצים ביותר למשק העברי , ובייחוד שחלק ניכר מן החלוצים העולים בחר לו מראש ללכת לקיבוצים ולמיפעלים 'הסתדרותיים . ' היו אלה הירהורים ואפילו החלו לדבר בהם בקול רם , עדיין לא הגיעו לכלל תוכניות . בהירהורים אלה שותפו אישי הצה"ר בארץ ישראל וכן אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . אומנם הניח חוק העלייה אפשרויות לפתוח שערים פתוחים נרחבים לעלייה מוזמנת ואישית של בעלי הון , מיקצוע , תלמידים וקרובי מישפחה . לפיכך אף צד ( 361 לפי פקודת העלייה 1952 יכלו לעלות לפי הקאטיגוריה A בעלי אמצעים של 1000 לא"י , וכן של 500 או 250 לא"י ( אנשי מיקצוע , ( ואף בעלי הכנסה קבועה של 4 לא"י לחודש ( המסוגלים להשתכר ;( לפי קאטיגוריה — B עולים שקיומם מובטח ( יתומים , אנשי דת , סטודנטים ) נ לפי קאטיגוריה — C טולים שיש להם סיכוי לעבודה < לפי קאטיגוריה ם — תלויים בתושבים או בעולים . כל פרט , המבקש לעלות לפי קאטיגוריה , C יכול לפנות בעצמו אל וזחלקת העלייה או לקונסולים הבריטיים ן כל מעסיק , המבקש להעלות לפי אותה קאטינוריה — למחלקת העלייה r הסוכנות תודיע על הסיכויים לעבודה . הסוכנות תקבל על אחריותה רישיונות שמיים ולא שמיים . אם לא חולק המיספר הכולל — אפשר יהא למסור את הרישיונות הנותרים ב'בלאנק' לסוכנות או לנותני העבודה . ניתן להוסיף % 5 משום דרישות דחופות שלא ניראו מראש . אף בטלי סיכוי לעבודה לשנה אחת כשרים לעלייה . פרק כא חשבונה של העלייה וחשבונה של הסוכנות
|
|