|
|
עמוד:165
ת '' ר בארץ יוון . אותו זמן הירשתה את ייסודו של אירגון אנטישמי .- 9 fi היוונים לא שאלו לצבע חולצות בית '' ר , אלא ראו בעין רעה מדים על גופותיהם של בני נוער עברי לאומי . לאחר חודשים אחדים , ביולי , נאסרו מדים מיפלגתיים בפולין . הוראה זו היתה כללית , ברם לא הגיעה לכלל ביצוע . אותה שנה גזרו על נשיאת מדים בכמה וכמה ארצות , כגון לאטביה והונגאריה . בית '' ר לא נפגעה משום כך לא בפעולתה האירגונית ולא בהכשרתה ההגנתית . בכמה מארצות אירופה קיבלה בית"ר את הליגאליסא ציה הראשונה של פעולותיה מטעם השילטונות בתורת ענף של ההסתדרות הציונית . לא אחת ראתה בית '' ר עצמה נפגעת מבחינה פורמאלית ומעשית משום עמדתה של ההסתדרות הציונית כלפיה . דבר הליגאליסאציה של בית"ר בארצות אלו בתורת הסתדרות עצמאית חייב התערבויות ויש שהושג רק אחר התגברות על קשיים מרובים . ' ברית החיילי - כוח עולה מתחילה נתייחסו ל'ברית החייל' בזילזול יתר . הגברים , מהם בגיל העמידה והקרובים לזיקנה , מהם שז קנם מעטר פניהם , הלובשים מדים מצוחצחים , הנוהגים מישטר של סדר , הנזעקים לעזרת פעולות ציבו ריות , המתייצבים להפגנות ציוניות , והיוצאים לעזרת בית"ר כנגד עויינים , הגברים האמיצים הללו היו תופ עה חדשה בגיטו היהודי של פולין , ובכלל לא הובנו . ברובם היו מפשוטי העם , מן העמלים קשה ללחמם , ברם הזיק הלאומי בער בלבם . מיעוטם היו מן הפעילים פעילות יתר בהצה '' ר וממי שנימנו על אוצרון בית '' ר . חברי 'ברית החייל' הוכיחו עד מהרה את כושרם ואיתנותם , והיה הדבר לצנינים בעיני מתנגדים . אנשי השמאל הירבו להפיץ עליהם שמועות משמועות שונות , ובהשפעתם התבטא בן גוריון עליהם כעל 'רועי זונות' וכיו '' ב . בבית דין הקונגרס יצא בן גוריון חייב בדינו , כמסופר לעיל . ז'בוטינסקי כתב על 'ברית החייל' כמה פעמים . במאמר אחד ' ) מאמענט ( 1933 . 7 . 20 , ' התבטא , שמי שחושב ש'ברית החייל היא בית '' ר בוגרת - הריהו טועה , ' 'זו משהו שונה , אישיות קולקטיבית שיש לה פנים משלה . ' ואומנם כך היה הדבר , ש'ברית החייל' מילאה תפקידים אחרים במחנה ז'בוטינסקי , והיא היוותה את ה'אקטיב' שעליו ניתן לבסס מיפעלי אירגון , ובייחוד מיפעלי הגנה . אינג' מירון שסקין , איש המרץ והתעוזה , קיבל על עצמו לשמש מפקד ל'ברית החייל / ובימיו ידעה שיג שוג גדול . לוועידה החגיגית הארצית בווארשה הגיעו 3000 חברים . ( 1933 . 10 . 29 ) אורי צבי גרינברג מצא עצמו מעריץ גדול של 'ברית החייל , ' והשתתף במיפג ניה , וכתב על אודותיה דברים נלהבים . " אנשי 'ברית החייל' גילו זרוע תקיפה ביותר כנגד שונאי ישראל , ובאומץ לבם זרעו מעט ביטחון בסימטאות היהודים בערים ובעיירות של פולין . אל הערכתה של 'ברית החייל' והסברת דרכה חזר ז'בוטינסקי במאמרו 'נוער המעמד הבינוני' . 300 אותו 'נו ( 298 בולטין סט '' א . 'דבר / . 1934 . 3 . 21 ( 299 נוסח אחד מרבים : 'היהדות העצובה והשררה בדאגת הלחם בפולין אינה גנונזדת בדגראדאציה . היא עומדת בנחל מלכות , אם ... קמה 'ברית החייל" עממית שכזו , שמדמה עולה ריח הכיסופים להירואיות , כמדם כובשי כנען הקדמונים . ' ועי' ' חזית העם / . 1933 . 11 . 15 ( 300 'הירדן . 1934 . 5 . 24 ' , עי ' הלפרן , 'ברית החייל ומדינת היהודים / 'הירדן / . 1934 . 6 . 8 'ברית החייל' פירסמה ביטאון ' השיריון . ' 'ברית החייל' פולין פירסמה כמה וכמה חוברות להסברת מטרותיה ודרכיה — ש . וליצ'קר , 1933 ) בלשון הפולאנית , ( ואח"כ — (? 1936 ) יעקב רובין , שדן בתפקיד הצבאיות במדיניות , באירגוני קומבאטאנטים , ב'ברית החייל' כגורם של התחדשות , כאירגון המעמד הבינוני וכמכשיר להג נה עצמית . ל'ברית החייל' סייעו מאישי הציבור ואקדמאים , ומהם מילאו ב'ברית' תפקידים אירגוניים . 'ברית החייל' בביא ליסטוק שימשה גורם נכבד בחיי התנועה הציונית במקום שם פורסמו שתי חוברות ' ) מגן / 'החייל ( ' 'ליובל 'xvirn ו'ליובל ה ו XVI 1 של ' הגדוד העברי ( 1935 ; 1934 ) בעריכת ש . ורדי , ועוד . לחוברת 'החייל' שיגר ז'בוטינסקי ברכה קצרה . 'לברית החייל בגליל ביאליסטוק . תל חי . 'ציון מקווה שכול אחד את חובתו יעשה" ( כדברי נלסון לפני קרב טרא 9 אלגאר . ' ( י . הלפרן ערך ופירםם ( 1934 , 1933 ) את חוקת ' ברית החיילי . בתקנון המפורט מאוד הוטעם , שיבריח החייל' ' ברית החייל / רוזשיזטשה , פולט
|
|