בתי־ספר למדריכים

עמוד:159

מדריכים מוסמכים במיספרים גדלים והולכים . בקייץ 1933 ובמשך 934 ו נתקיימו כ 60 קורסי סמלים בפולין ובארצות אחרות . בתי ספר למדריכים התקיימו בפולין , באוסטריה ובצ'יכוסלובאקיה . בתי הספר הללו כבר התנהלו לפי תוכנית שנתגבשה ונסתעפה , והישגיהם החינוכיים וחשיבותם לעבודה האירגונית היו נכבדים . בית הספר בפולין קויים בז'ילונקה , 287 מרחק כמחצית השעה מווארשה . בו יושמו כל הניסיונות ב בתי הספר שקדמו , ובו שוכללו האירגון , המשק וההדרכה . בו הגיעו התלמידים למאמץ פיסי ורוחני מאכסימאלי ועבדו מאכסימום של שעות ביום , מתוך מישמעת איתנה למופת , בתנאים אקלימיים קשים של קור חודר עצמות 25 ) מעלות מינוס . ( אומנם היו בביה"ס מיקרים רבים של התעייפות והתעלפויות ופגיעות משום הקור , והעזרה הראשונה נתחייבה לעמידה על המישמר ביום ובלילה . תוכנית העבודה חייבה את התלמידים להיות צמודים לתפקידיהם מ 5 ו ועד 18 שעות ביממה . שם עבדו בקצב מותח , ואף עבודה פיסית , עבודת פרך , בחפירת חפירות צבאיות . בראש בית ספר זה עמד הלפרן , ועזרה גדולה הושיטה רעייתו רחל , שניהלה ניהול אחראי את המשק ואת המיטבח . הניסיון המשקי המוצלח שימש דוגמא לקורסים שאורגנו במקומות אחרים . רחל הלפרן היתה אחראית אף לעזרה הראשונה . עם סגל המדריכים נימנו אף י . גולדשטיין , פ . פרלשטיין , לוצי לוסטגארטן , דוב הליצ'ר . בסיום המחזור ( 1934 . 2 . 4 ) הוסמכו 83 מ 90 תלמידי ביה"ס כמדריכים . בכלל התלמידים נימנו ממיטב המפקדים , ובכללם נושאי הפקידים אירגוניים ראשונים במעלה . ביה"ס עורר התעניינות מרובה בקרב חוגים יהודיים ולא יהודיים ואף בעיתונות . העיתונות האנטישמית טענה נגד ההכנות הצבאיות של בית"ר . בעקבות ביה"ס בז'ילונקה - מחזור שני של בי"ס למדריכים בפולין — אורגנו כ 30 מחזורים לסמלים . באחד הקורסים הגליליים לסמלים , שניהלו בלודז' המדריכים חיים חנני וזאב זאלץ , ביקר ראש בית"ר , ועל ביקורו שיגר ( 1934 . 5 . 3 ) דו"ח להלפרן : 36 בית"רים מ 23 ערים למדו בקורס במשך 22 ימים : 'לפני נבחנו בתרגילי מישטר סגור ומפוזר , סיגנאליסאציה וסיוף מקלות . מצאתי כי הספיקו יפה ... ברכתי את המדריכים ' . מחנה גדול ומאורגן הקים בית הספר למדריכים בהו מיני שבצ'יכוסלובאקיה בהנהלתו של הלפרן , ובו ניהל את ההדרכה התרבותית הד"ר אריה קפל . בית ספר זה היה מיועד לחברים מארצות שונות , ואומנם השתתפו בו חברים מאוסטריה והונגאריה , פולין , צרפת ובלגיה , נוסף על החברים מצ'יכוסלובאקיה . ביה"ס נפתח ב 934 . 7 . 15 ו ועל ידו נפתח מחנה לסמלים ולסגני מדריכים . במחנה הומיני השתתפו בהדרכה קצי נים וסמלים של הצבא הצ'יכוסלובאקי , ששהו במחנה משך כל ימי הקורס , ובאמצעותם הועמד לרשות מיפ קדת המחנה נשק לאימונים בכמות בלתי מוגבלת . אנשי הצבא התייחסו באהדה לחברי המחנה ובמסי רות לתפקידם בהדרכה . לדעתם היה ההספק הלימודי במחנה גדול פי כמה מן הרגיל ביחידות צבאיות סדירות . עם התלמידים נמנה אף יצחק בלוך , המישנה לנציב בצ'ס"ר . עם מסיימיו אף דוב דאפנר מבלגיה , ואדווין פישר מפאריס . בתי ספר לסמלים פעלו בסניפים הרבה — באוסטריה ( שניים , אחד בפיקוד י . גולדשטיין / גורבי , / והשני בפיקוד א . זיידמאן ; וכן עוד קורס השתלמות לסמלים , ( וכן בהונגאריה , צרפת ( בפיקוד אדווין פישר וערי ז'בו טינסקי , ( בלגיה , דאנציג ( בהדרכת זוגר , ( יוגוסלאביה ( בהדרכת פאול סיגרט , ( רומניה ( בהדרכת יוסף דוק לר , ועוד בהנהלת פרופס , ( איטאליה ( בהדרכת א . זילברשטיין . ( בבתי ספר אלה עסקו בתרגילי מישטר , סיוף , בוקס , טופוגראפית , עזרה ראשונה , איתות , התעמלות , מילחמת רחובות , וכן עסקו בהם בלימוד השימוש בכלי נשק קטנים . בהם התנהלה אף עבודה תרבותית , והורו בתולדות הציונות , ארץ ישראל , ואידיאולוגיה . כן הורו בהם בתורת ההדרכה ובעקרוני האסטראטגיה העברית בכלל . ז' דיברות היו למדריך : אמון בפקודים ; ביטחון עצמי ; חיבת הפקודים ; איתנות בכול תנאי ; הימנעות מפגיעה בכבוד ומהרמת קול ; מישמעת ברול בעבודה ויחס של אח מחוץ לשורה ; פקודות ברורות . מטרת החינוך כיוונה לקראת הישגים במובנים הבאים : התמצאות ; מישמעת ; תפיסת הפקודה ; ביצועה המדוייק ; העד פת שאיפות הציבור ; מאמץ מאכסימאלי ויוזמה עצמית במילוי התפקידים ; אומץ לב ; אחריות ; גאווה לאומית ; הגנת הכבוד הלאומי בכול האמצעים ובכול המצבים ; סבלנות ועירנות רוחנית . בתי הספר זכו לפירסום רב בעיתונות היהודית והכל לית , ובייחוד בעיתוני פולין . 288 ( 287 ביהים התקיים באחוזתו של מ . דוקטורוביץ ' , שהעמיד את אחוזתו לרשות ביתיר חינם . ( 288 בליטא ציינה העיתונות הרשמית את דבר השתתפות תלמידי ביה"ס בלוויית הטייסים הליטאים שנהרגו בתאונה '-, מציעים אנו ליטול דוגמא מפלוגת הבית '' רים שהלכה בסוף מיפקדת קורס מדריכים בציטוביאן , ליטא , , 1934 בחזית בית איכר ( מימין : ברוך באבילסקי , הילל צור , יוסף גלאזמאן , י . רובינזון ) ( מאוסף ה . צור )

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר