פרק טז בשילטון בית"ר

עמוד:148

תגא - > עט 7 ת 1 של השילטון היו קשים למדי , משום שעמדו לרשותו רק אמצעים חומריים מועטים , שלא הניחו לפתח את מוסדות השילטון ואת פעילותו האירגונית . קציני השילטון היו חייבים לעשות בדרך כלל אף עבודה טכנית מרובה ביותר , משום הצימצום בכוח אדם , כשסגל הפקידות מונה רק שניים שלושה ובכללם המזכיר עדייה גוריביץ' ( ממארס 934 ו . ( מתוך ששקעו קציני השילטון בעבודה הטכנית גופה , שהיתה מרובה ביותר , לא יכלו להתפנות במידה הד תשה ליוזמה אירגונית ותרבותית . ראש בית"ר אנוס היה להיעדר במשך חודשים מרו בים ממקום מושבו בפאריס , ואף בימי ישיבתו בעיר היה עמוס ביותר בעבודה מדינית כללית . עם זאת היה שותף להתייעצויות בכול השאלות העקרוניות ואף בשאלות מעשיות חשובות . למן הפילוג בהצה"ר , ובייחוד למן פרשת רצח אר לוזורוב , נשתפרו היחסים האירגוניים שבין הוועד הפועל של ברית הצה"ר העולמית לבין שילטון בית"ר . ברם התנאים החדשים חייבו פעילות בקצב גובר והולך ומתוך קשרים הדוקים יותר עם המחנה גופו . נתברר , שלא תמיד ולא בכול מקום יהא ניתן לקיים הישגים ראויים לשמם בהתפתחותם של סניפים מתוך הסתמכות על הכוחות המינהליים המצויים במקום . כשם שתחילת התפתחותו של סניף פולין לא באה אלא אחר המיפנה הגדול עם כניסתו של פרופס לתפקיד הנציב , כך נתחייב לנהוג בסניפים גדולים אחרים . השילטון הכריע לשלוח לסניפים לאטביה , רומניה וצ'יכוסלובאקיה נציבים ומורשים שעליהם החליט 'על סמך התאמתם האישית , ' ולא עוד להסתפק באישורם של ראשי הסניפים מתוך אנשי המקום דווקא . הנציבים והמורשים שנשלחו מטעם השילטון לא זה בלבד שהיו בעלי ניסיון ובעלי כישרון , אלא אף העמידו את עצמם כשלימות למילוי תפקידם . אין תימה , ששיטה זו היה בה כדי להבטיח הצלחות . לפי דברי מזכיר השילטון , ד '' ר לובוצקי , המדווח , היה בניסיון חדש זה , בדי לשאת פירות אירגוניים ומישמעתיים וכדי להפוך את המזכירות הראשית , ממוסד תגובה למוסד מנהל . 270 המצב החומרי הקשה הכביד , כמובן , לקיים ניסיון זה של שליחת נציבים ומורשים , לסניפים הרבה , ובכללם אף לקטנים , או לחדשים . השילטון שלח מקציניו לביקורים — את יואלסון לפולין ( סתיו 934 ו ;( לובוצקי לבלגיה ( אביב 933 ו , תחילת ( 1934 ולהולאנד ( תחילת ( 1934 ולארץ ישראל ( אביב , ( 1934 וכן לפולין , לאטביה וליטא ( קייץ 934 ו ;( קפל - לצ'יכו סלובאקיה ; הלפרן - לפולין , צ'יכוסלובאקיה , והונ גאריה . ד '' ר יעקב הופמאן הגיע לפאריס בדצמבר , 1933 ב סמכותו כחבר הוועד הפועל של הצה"ר , ומילא שם את תפקידיו — כשופט בית"ר — ומשם יצא למסעות מרובים . שופט בית"ר קיבל פניות של חברים מן השורה ושל מפקדים , בענייני פקודות שניתנו , אם בצדק ואם שלא בצדק , ובענייני מישמעת . פנייה אחת כזאת נשתמרה במיקרה — פנייתו של בינם גלבפרב מווארשה לבטל הוצאתו מבית"ר — ויש בה להעיד על דביקותם של החברים בתנועתם , בטוב וברע . שופט בית"ר קיבל על עצמו תפקידים של בירורים בענייני טענות שהועלו נגד חברים , על שום ניסיונות עלייה שלא הצליחו . שופט מיכלין ( נזריגה ) לשמש קצין השילטון , אלא שלא יכול למלא את תפקידו בפעולה סדירה , משום טרדות שונות . הוא יצא לביקורים קצרים בפולין , ושימש תקופה קצרה נציב בליטא . ( 270 עי' ז ו '' ח לכינוס העולמי השני , . 6 שליחי השילטון היו ! אהרן פרופס — לשמש מורשררהשילטון ברומניה להאחדת הסניף ; אליהו גלעזר , נציב דאנציג , לשמש נציב לאטביה ואסתוניה ו י . גולדשטיין / גורבי , / נציב אוסטריה , לשמש נציב צ'יכוסלובאקיה . ( 271 חוזר . ( 1933 . 12 . 22 ) 33 ( קבלת מיכתבי ביקורת ודברי תלונה . ( התארגנות בהולאנד — לובוצקי מבקר באמםטרדאם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר