|
|
עמוד:141
טרה , את מפא"י , את הסוכנות , שגרמו לצום או שמילאו פיהם מים . אין ספק , שהחרדה היתה חרדת אמת לרובו של היישוב העברי ולרובו של המחנה הציוני בעולם . 257 ברם עיתון מפא"י לא חשש להיות יוצא דופן . אלשי"ך = ) ישראל כהן ) גילה את שעם לבו : 'תענית זו אינה נוגעת ללבנו כלל . ' שם ילגלג על בית"ר שעשתה לה ' קדוש' בדמותו של אחימאיר , זה האיש , ששוחרר על פי סעיפי בית דין מתים הסותרים להרגשה ולהכרה החיה בציבור . על שיחרור אחימאיר כבר יצא 'דבר' ( 1934 . 5 . 18 ) כאבל וכנפגע , שהרי 'במה דברים אמורים ל — בהוכחות מישפטיות להשתתפות הבלתי אמצעית ולו גם בעצה ושידול בלבד , במעשה הדמים של ליל סיוון . לא כן הדבר לגבי אחריותו של האיש , אחריותו המוסרית הציבורית החינוכית ... אין לשכוח את פרצופו הציבורי של המשוחרר ואת יחסו האמיתי למעשה סיוון . הן הוא הוא אשר התכונן לבשר את רצח ארלוזוחב , רצח '' ידיד האנגלים , אוכל לחם המושלים . '" נאמרו הדברים קודם להכרזת שביתת הרעב , ונראה לו ל'דבר , ' ש'במחנה' הרביזיה שימחה מופרזת ותקוות מופרזות . ' וכך יצא 'דבר' נגד הרב קוק בהתרעמות גדולה : 'אסור הוא בהחלט על הרב קוק ... לצרף לבר כתו אל "הסופר היקר " גם את הבעת תקוותו לזיכוי חבריו . ' לכך אין 'דבר' מסכים , שהרי 'המישפט הוא באמצע , ואין זה הזמן המתאים לאיש כה רפרזנטאטי בי ... להביע תקוות , ולעורר רושם כאילו כל העדה מדברת מגרונו ... מי נתן להרב רשות לדבר כך ן — . ' לא עורכי 'דבר , ' שתקוותם היתה אחרת . 259 כשנתקיימו הפגנות בערים , משום עיכובו של אתימאיר בכלא , ידע 'דבר' להכתיר את המאמר נגדן בשם ' "אסירי ציון" או "רוצחי ציון . ° '" אחימאיר לא שוחרר עד למישפט 'הביריונים / ובמישפט זה נדון ( 1934 . 6 . 19 ) ל ו 2 חודשי מאסר עם עבודת פרך . השופט כתב לו בפסק הדין : 'אין ספק , שאתה המנהיג של כל התנועה הזאת , ושהראית כישרון בהנ הגתה . מביע אני את צערי , שאין אתה מקדיש בישרו נותיך הטובים למעשים , שהיה בהם להביא תועלת לארצך . ' ... בעירעור הורשע שוב ועונשו הועמד ( 1934 . 12 . 7 ) על 18 חודשי מאסר , בלא עבודת פרך . הוא הבטיח לסטאבסקי , שיצא מן הכלא רק לאחריו , וכך הווה . רק לאחר ישיבה של עשרים וחמישה חודשים ויותר בבית הכלא המרכזי בירושלים שם עיין בספרי היסטוריה , והכין רשימות , ושם ערך 'ריפורטאז'ה של בחור '' ישיבה , '" ושם הירהר את הרהוריו בהוויית ימינו — הוצא לחופשי . ( 1935 . 8 . 4 מתוך הכלא כאילו הוסיף לנהל את מאבקו הרעיוני במלוא רוחו האקטיבית , ומשם שיגר מיכתבים ואף מאמרים ( וחתום עליהם : א . אסיר ציון . ( לבית הכלא נשלח ( 1934 . 12 . 8 ) מיכתבו של מנהל מחלקת העלייה א . מילס , ובו הופנתה השאלה אל אחימאיר : 'כלום יש לך טענות נגד ביטול תעודת ההתאזרחות שלך ן . ' פנייה זו נשאה עמה רוגז גדול . אחימאיר , שראה עקרון מקודש בזכותו של היהודי לארץ ישראל במולדתו , והיה הראשון שיצא להתריע נגד שיטתה של ממשלת המאנדאט לגרש מן הארץ יהודים על שום קומוניסם שלהם , ראה בהתאזרחות יותר ממיסמך פורמאלי — אף אישור של שייכות רצופה לארץ שנועדה להיות מדינת העם העברי . הציבור כולו ראה בעצם הניסיון ליטול את האזרחות מאחי מאיר על שום השקפותיו משום גזירה מדהימה , וגדול היה החשש , שיש כאן התחלה של שיטה , תקדים ( ואומנם נשלחו מיכתבים דומים אף אל ייבין ודבירי . ( העיתונות עמדה בתוקף נגד שלילת נתינות מיהודי ציוני וראתה בעניינו של אחימאיר עניין יהודי כללי לענות בו . היהודים בארץ ישראל 'בזכות הם , ולא בחסד' - הכרה זו שאף 'הספר הלבן' הראשון ( 1922 ) לא התכחש לה , היה בה כדי לחייב חזית אחידה כנגד ממשלת המאנדאט , אלא שהעמדה כלפי חוץ לא היתה תקיפה דיה . רק לאחר חודשים ביטלה הממשלה את ביטול האזרחות של אחימאיר , ייבין ודבירי ( ביטול מותנה : 'אם תתנהג שלא כהוגן ... תאחוז הממשלה באמצעים לבטל את תעודת ההתאזרחות שלך . 261 ( ' ( 257 עי ' 'הירדך , , 1934 . 5 . 22—21 ויומוניס אחרים . ( 258 'הפועל הצעיר . 1934 . 5 . 25 ' , שם אף קרא 'לעקור הטומאה ( 259 . ' המישפטן ארי אנקוריון הסביר ב'הפועל הצעיר ' ( , 1934 . 5 , 25 ) שהקטיגוריה ריכזה חומר של נאומים , מאמרים מיכת , בים ורשימות , מעין שופע של שיסוי והסתה וקריאה לפעולות ומעשים מהפכניים ואלימותיים נגד המתנגדים המדיניים , אבל ' לא הצליחה להוכיח את הקשר הפורמאלי / במודגש / שבין החומר הזח לבין ביצוע הרצח ' . ( ושם : 'רצינית וכבדת מישקל היא עדותה של העדה העיקרית ' , רצונו לומר : גב' ארלוזורוב . ( ( 260 'דבר 1934 . 5 . 21 ' , ( א"ש יוריס . ( ההפגנה הפיתאומית הגיטה לבית הוועד הלאומי , וניפצה שם שמשות , על שוס האדישות לעניין המשך המעצר . משם פנתה ההפגנה אל חצר בית הכלא . ( 261 עי' 'הירדן / . 1935 . 7 . 2 ' . 2 . 12 ; 1934 . 12 . 51 ; 12 . 20 ; 12 , 18 המאבק נגד השיטה של ביטול האזרחות של ציונים לוחמים התפשט אל מעבר לארץ ישראל , ונתנהל באסיפות עם , בעי
|
|