|
|
עמוד:134
על פי הרוב בחייהם בעד ניסיונם - שלא הצליח — להפיל את האוייב של האידיאלים הציבוריים . כמה מאושרת היתה שארלוט קורדה , כשעלתה על הגרדום לאחר שהצליחה לפצוע את מאראט פצע מוות , וכמה טראגית היתה דורה קאפלאן , שהלכה למות מתוך ידי עה , שניסיונה לשים קץ לחיי לנין לא הצליח . אין זה נורא למות כשהמטרה הושגה , אבל לשלם בחיים בעד ניסיון בלבד ... הסיקריקיות נותנת את ההזדמנות לאדם אלמוני ליהפך לגיבור . אלמלא היה מאראט "אוהב העם , " לא היתה גם שארלוט קורדה . איזה ערך יש למות שארלוט , כשהיא מתה מתוך הכרה , שהיא ז'אן ד'ארק שנייה בהיסטוריה הצרפתית . אחרי מאראט התחילה המהפיכה "הולכת כשיכור " עד שנכשלה , והלכה עם אבדנה . מה היתה קורדה מבחינת בישרו טתיה לעומת דאנטון , תביספייר , נאפוליאון - ? אפס , עלמה אחת בין רבבות עלמות בצרפת . אבל בדקירה מוצלחת אחת של סכין קנתה לה שארלוט קורדה ערך במהפיכה הצרפתית . הנער בן ה 5 ו , שלא עלה בידו להרוג את מוסוליני אילו היה מצליח היה נהפך לגיבור ההיסטוריה . ' לשם כך אין צורך אלא לקלוע יפה למטרה , לתרגל לירות במטרה ... המעשה הסיקריקי אינו דורש לא בישרו נות , לא זיעה גופנית ולא רוחנית ... הסיקריקי המקריב את עצמו עושה זאת בשביל החיים . איזה מיפעל אלטרואיסטי ... ! לא לחינם מתנגד המארכסיסם לסיק ריקין ... המארכסיסם צרה עינו להרשות מעשה גבורה של הפרט ... סיקריקי הוא אדם יחיד במינו . יש לו כיש רון סיקריקי — גם להרוג וגם ליהרג ... הוא צריך להיות מתון ברוחו מנקודת מבטו הוא . שהרי אם יחטיא את המטרה , יהפוך את האוייב לגיבור עוד יותר גדול , מעוטר בהילה של קדושה ... בייחוד נתפסים לסיקריקיות הנוער והנשים — אלה מודבקים בנקל במחלת הסיקריקין . גבר למעלה מגיל ארבעים רק לעיתים רחוקות יידבק במחלה זו . דווקא העלם והאשה המבינים פחות בפוליטיקה , דווקא הם הסיקריקין האמיתיים ... הנוער והאשה נוטים יותר לאידיאלים , לקיצוניות . יחסם לשביל הזהב הוא שלילי . הם נוטים גם לאמצעים לא מתונים . ברי , שהסיקריקי הוא טוב מבחינת הפרט , ומוכן להקריב עצמו בשביל דבר שלא יאכל את פירו תיו ... אבל באמת רגש השינאה בסיקריק עמוק מרגש האהבה 95 ... אחוזים של הסיקריקין שילמו בחייהם בעד הניסיונות להגות ממסילת החיים את אנשי המישטר הקיים השנוא עליהם . רק 30 אחוזים , ואולי פחות , השיגו את מטרתם . מי יודע , לו ידע כל מי שמתכונן להיות סיקריק שיצליח רק ב 30 אחוזים , אפשר שהלה מושך את ידו מכך ... כל אדם הוא אופטימי ביחס לעצמו ... ההורג לשם גזל הוא רוצח , אבל הסיקריק ההורג את בא כוח המישטר הקיים אינו רוצח סתם , אפילו לדעתם , בעומקא דלבא , של אנשי המישטר הקיים . מותר במובן המוסרי להרוג לשם מטרות ציבוריות , מה שאין כן במטרות פרטיות ואפילו מתוך נקמה פרטית . לא מעשה הרצח עצמו חותך את פסק הדין , אלא "לשם מה בוצע הרצח . '" אחימאיר הדגיש לא רק את ההכרח , שתהא תכלית מסויימת לרצח , כדי שיתקבל על הדעת , אלא אף נגע בצדדים השליליים של הסיקריקיות : 'הסיקריקיות היא מחלה מידבקת ומסוכנת , מסוכנת מאוד . החברה האנושית שנאחזה בה - סימן רע לה . הסיקריקיות מידבקת בנוער . במקום רגש ציבורי אזרחי מופיע חבר הסיקרי קין , ואין לדבר סוף . הנוער מתחנך בסיקריקיות על הר עיון של לית דין ולית דיין מבלעדי האקדוח . הסיקרי קין כשלעצמם גיבורים הם , אבל הס על זה מלהזכיר בקול רם , פן תאחז המחלה בחברה . הנוער אכזרי לגבי עצמו ולכן אין בלבו רחמים גם לזולתו . המישטר הקיים מגיב על מעשה הסיקריקין בטירור , טירור אדום או לבן ... הודות למעשה סיקריקי מוצלח יכול לנפול גיבור המישטר הקיים , אבל לא יפול המישטר עצמו . הטירור בא מרגש הפחד והנקמה . ' ... עצם מהותה של הסיקריקיות היא שבאה לפגוע באישיות מדינית מרכזית : 'הסיקריקיות בוחרת לה למטרה את גיבור המישטר הקיים . אם הסיקריק הראשון אינו מצליח , בא סיקריק שני ומנסה ... שלישי , רביעי , וכוי עד שההתנקשות תצליח . העיקר הוא שלא תפוג האווירה הסיקריקית בתוך החברה . הסיקריקין אינם מכירים זה את זה . גיבור המישטר הקיים נהפך למין חיה , שהסיקריקין עורכים עליה ציד ... יש התנקשות סיק ריקית שאין לה שום ערך . על מיזבח הסיקריקיות עולה אדם , שלא היה כדאי לכך . אם יש טעות סיקריקית ביחס לאדם פוליטי , הרי את האשמים יש לחפש בז'ור נאליסטיקה הליביראלית , שדרכה לדון לחובה כל אדם שאינו שייך למיפלגתה . ואולי כדי לשמור על החברה מסיקריקין צריך להגביל את קריאת העיתונים רק לאנשים מגיל 30-25 שנה ומעלה . ' ועל היחס 'המודרני' לסיקריקיות : 'כמדומני שאין תנועה ציבורית שתתבסס על הסיקריקיות . התנועה האחרונה היתה זו של הס"רים ברוסיה בימי 905 ו . בימי קדם התייחסו לסיקריקיות ביתר סימפאטיה . בתנ"ך נחשב אהוד לגיבור . בכלל התנ"ך מחבב סיקריקין ...
|
|