פרק יד פרשיות 'ברית הביריונים'

עמוד:130

פרקי ד פרשיות ' ברית הביריונים ' ' הביריונים מארגני הרצח ' משהוגדרה המגמה לעשות את רצח ארלוזורוב כרצח פוליטי , נתעורר הרצון אף להוכיח שאץ הרצח מעשה יחידים , אלא מעשה מאורגן ומתוכנן . בהוכחה זו מעונ יינים היו בייחוד ראשי השמאל , ואותה ביקשו למצוא , כידוע מדיוני הוועד הפועל הציוני בימי הקונגרס ה ציוני ה , 18 ב'ברית הביריונים , ' שהיא ב . צ . מ . - לפי הפיענוח המישטרתי - . ברית ציונים מהפכניים . ברית זו נחשבה 'גידול' של בית"ר ושל ז'בוטינסקי , וכיוון שייחסו לה חשאיות ומחתרתיות היה סביר , שיתאמצו לקושרה עם רצח ארלוזורוב . החומר שבכתובים שנמצא בבתי 'הביריונים' ( ושהוצע לעיון לחברי ועדת השישה של הוועד הפועל הציוני הנ"ל ) והעדויות השונות וההלשנות נחשבו ראיה מרשיעה לדעתם של היועצים ה'הסתדרותיים / ומכוח השפעתם של הללו סופח אחימאיר אל המישפט נגד סטאבסקי ורוזנבלאט , כנאשם שלישי , וקויים מישפט מיוחד נגד 'ברית הביריונים . ' ביטול אשמתו של אחימאיר ברצח ארלוזורוב , אף ללא שמיעת עדי הגנה , לא שינה לגבי הכוונה העיקרית לקיים את המישפט החדש נגד 'הביריונים . ' יתר על כן , בנימוק קיומו של אותו מישפט לא הוצא אחימאיר לחופשי והושאר בכלא . החקירה המישפטית של פרשת 'ברית הביריונים' התנהלה במקביל לחקירה ברצח ארלוזורוב , והציבור ראה — ובצדק — בשתי החקירות עניין אחד ויחיד . החקירה של הנאשמים כחברי 'ברית הביריונים' החלה בפני שופט השלום הראשי האנגלי ביפו ב 933 . 8 . 8 ו 236 ונס תיימה ב 933 . 10 . 3 ו . מישפט 'הביריונים / שנפתח ב 1934 . 6 . 12 ( בסמוך למתן פסק הדין במישפט רצח ארלוזורוב ) ונסתיים ב 9 ו 1934 . 6 . י , צריך היה לקיים אווירה של שינאה כלפי 'המחתרת' הסודית שבריביזיו ניסם , ולמעשה כנגד בית '' ר והצה '' ר בכלל . עם מתן הפסק במישפט העיקרי שוב לא היה עשוי מישפט ' הביריונים' למשוך תשומת לב מרובה של הציבור הרחב . הרבים הרגישו , שדיוני מישפט זה לא יוסיפו דבר לעניין העיקרי העומד על פרק חיי העם , עניין רצח ארלוזורוב . למישפט 'הביריונים' הועמדו בנאשמים ו אחימאיר , ייבין , ליכטר , יעקב אורנשטיין , חיים דבירי ( תלמיד לשעבר בבית המידרש למורים 'מיזרחי' ' ועי' עכשיו המבוא המקיף והמאלף של פרופ' י . נדבה לספר א . אחימאיר ו 'ברית הביריונים' ( תשל '' ב . ( הקובץ גופו מחזיק מעיוניו של אחימאיר בחולדות ישראל וביחסי ישראל והעמים , וכן את מאנזריו ה'בית'ריים' ות'צה'ריים' הראשונים שלו . בו הובא מאמרו 'אנו הפורשים ' — בשבח הפרישה , וכן מאמריו על אהרן ושרה אהרונסון הפורשים . ( 236 לישיבה הראשונה של החקירה הובאו עשרים נאשמים : ד ר אחינזאיר , דיר ייבין , ז '' ר הר אבן ( האחראי ל'חןית העם , ( ' יהושע ליכטר , חיים דבירי , אלחנן הלפרין , משה סבוראי ( שלושתם תלמידי בתי מידרש למורים , ( יעקב אורנשטיין , שמואל חפשן , שלמה ניימאן , אביגדור קיפניס , יוסף הורביץ / הגלילי , / צבי פיינברג , ברוך מאלאבסקי . עוד שישה שוחררו בישיבה הראשונה : הילל צור , יצחק זימאנוביץ ' , שמואל ביגל מאן , צבי שניידרמאן , יהושע שרוני , אריה בן אליטזר . הנאש מים ישבו למישפט כשהם עליזים וצוחקים . סניגורם הנמרץ והחריף ד * ר צבי אליהו כהן ביקש להביא למישפט מחוץ לארץ ( על פי הזמנה טלגראפית ) את טראכטנברוט , שהיה חשוד כביכול בפרשת הרצח . התובע היה בכור שיטרית , והעד העי קרי של התביעה הקצין טננבוים , שהכריז ש'יש לי יסוד להא מין באשמתם של הנאשמים . ' עי ' 'הארץ ' ושאר עיתוני א , * י . 1933 . 8 . 9 הסניגור דחה את ניסיונות התובע לערבב את שמו של דבוטינסקי בפרשת המישפט . לימים צורף יוסף כצנלסון אל הנאשמים . לפי עדות אחת היו אחימאיר , א '' צ גרינברג , יוסף כצנלסון , ופאול הלר ( מווינה ) מייסדי 'ברית הביריונים' ' ) דבר . ( 1934 . 6 . 13 ' , ( 237 המישפט התנהל בפני השופטים קופלאנד ונימאר % S ) ni התובע היה ד"ר נ . ברדקי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר