|
|
עמוד:102
' ביתר ' הירחון ו'הירדן' העיתון היומי מעשה רב לפריצתה של חומת הבידוד מסביב למת נה הלאומי המותקף בארץ ישראל עשה בן ציון נתניהו תלמידו של קלהנר , מצעירי התנועה הז'בוטינסקאית , בעל השפעה על הנוער האקדמי ואיש תנופה גדול בת חום ההסברה הציונית . אמון על לימודי תולדות ישראל וסיפרות ישראל ראה בגילגולי ההתפתחויות במיפנה שנות השלושים אותות של ימי הכרעה . כחבר מרכז הצה"ר בארץ ישראל וכבנו של הרב נתן מיליקובסקי , הלוחם לביטולה של עלילת הדם בישראל , היה שרוי אותו זמן — אולי יותר מחברים אחרים — במתח המילחמה במזימה שנרקמה נגד תקוות התקומה של עם ישראל , ומתוך הדאגה לחיזוקו של המחנה הלאומי תוך כדי הרחבת גבול השפעתו בתוך היישוב היהודי , ראה הכרח בהקמתו של עיתון יומי גדול . כיוון שהיומו נים 'דבר' ו'הארץ' נקטו עמדה עויינת לנאשמים במיש פט ארלוזורוב , ושאף 'דואר היום' הירושלמי היה מסויג למדי בעמדתו , היה קהל הקוראים העבריים מקבל מנה יומית של אינפורמאציה מקוטעת , או מסורסת , ( 169 ( לפי 'חזית העם . ( 1933 . 7 , 21 ' , 'די וועלט' הוצא לאלו בשבועון בווארשה בעריכת א"צ גרינברג וד"ר יוסף שכטמאן ( למן , ( 1933 . 4 . 28 ובעריכת א"צ גרינברג ( למן . ( 1933 . 10 . 27 בחודשי שהותו של אצ"ג בארץ ישראל היה העורך למעשה ד"ר מ . שטיינר / שמיר . / בעיתון הובאו רבים מן המאמרים שנתפרסמו ב'חזית העם ' , ומראשי משתתפיו היה ד"ר י"ה ייבין . במשך תקופת זמן השתתף בו א . רמבה . בעיתון נתפרסמו שירים מאח יוסף מולכו = ) אורי צבי גרינברג . ( העיתון השפיע השפעה מרובה על ציבור החברים בפולין . אח הציוני של כולנו נרצח בירייה בתל אביב . כולנו , כל אלה שהמטרה הסופית של חייהם היא ציון , אבלים ה יום תחת דגל ציוני מורכן אחד . ה"הסתדרות" איבדה את בן היקיר היחיד שלה , ואנו כולנו — את אחינו הציוני , בשרנו ודמנו . אין חשבונות מיפלגה ברגע שכזה . ' ' את האח שלי הרגו , את דמי שפכו , ' ואילו הם מתבס מים מדם יהודי ורוקדים , 'ריקוד שיכורים מסביב לשלו לית הדם . ' ה'הם' הם בן גוריון , ואף אברהם לוינסון , אברהם גולדברג , יצחק גרינבוים , הכותבים בטורי ה ' היינט' התארשאי בפרשה , ועיתונם נראה לו לאצ"ג כגיליון של עיתון אנדקי / נ . ד . = מיפלגת הלאומנים האנ טישמיים בפולין . / ודאי 'תלשנו זה את שערותיו של זה במובן האידיאי' - ציין אצ"ג , אלא שמכאן ועד איבת האחים רחוקה הדרך . ובהמשך לכך הגיב על התגובה הציונית 'הרשמית' ועל תגובת העיתונאים היהודיים : 'סימן להתמוטטות המצפון ברחוב היהודי . זהו סימן , שצודקים נובאצ'ינסקי / האנטישמי הפולאני / וגיבילס / הנאצי / - כל שונאי ציון צודקים . אפילו בדם מסוגלים אנו לסחור . קולמוסנו טמא . רגשנו טמא . מדיניותנו "הלאומית" טמאה . לעינינו מוטל אח שחוט בדם ובבוץ , ואיש אינו עצוב , אף אחד . עראביה , את יכולה להיות שקטה ! בריטאניה את יכולה להיות שקטה ... ! רק אמו של ארלוזורוב בוכה בלילות על שברו נת הגדול , וזולתה — אף אחד . ' כך סיכם בלשון פיו טית סמלית אכזרית את ההשתוללות הגדולה של ראשי המדברים בשמאל , את הוואכחאנאליה של ה ז'ורנאליה היהודית , המודרכת והמכוונת מתל אביב ומירושלים , את סטייתם של דורשי כבוד מיפלגה ש סטו מן האמת . במוקדם נעשתה לשונו חריפה עוד יותר למראה פיעפוע השיטנה מעל עמודי ה'היינט , ' שכאילו שם לו למטרה לשכנע את כל העולם היהודי , שאומנם היה הרוצח יהודי דווקא . אצ"ג הציע , שפרס הסוכנות היהודית בסך 000 ו לא"י יימסר לגראוויצקי , סופר ה'היינט . ' מדי שבוע בשבוע עמד אצ"ג בראש במתו וקרא וייסר , הזעיק והאשים , התריע והרשיע . חזר אצ"ג אל הנושא הכאוב עד תמצית , וזאת מן הצד השני : היאך מגיב מחנה הצעירים הכרוכים אחר השמאל . על צד האמת לא הביא אלא את מובאותיו מן הכרוזים שחולקו בקרב הנוער בערי פולין . די בכך , ואנו נלך בעקבותיו . זה לשון כרוז בשצ'וצין העיר ו 'הוו מסביב להם חלל ריק , כמו מסביב למצורעים , בכדי שיטבעו בים של גועל , המתרומם בלב היהודי . אל תרשו שדור העתיד של העם ייסחף בנחשולים הבית"ריים החומים והקוצפים בדם , בוץ ורפש ועבדות . ' וזה לשון כרת בלודז' r 'להינער ולהתרחק מהם , כמו ממצורעים וחולי דבר , כמו מרוצחים , שידם מגואלת בדם . אסור שיישאר מקום לרוצחים הריביזיוניסטים - לא רק במחנה הציוני , אלא גם בכלל היהודי הכללי . זוהי מגי פה . אם תסבלוה — היא תרעיל את הגוף העממי היהודי הצעיר . ' וזה לשון כרוז בזאגלמביה : 'להתרחק באופן ציבורי ופרטי ממנהיגי המחנה הריביזיוניסטי , יתהווה חלל ריק מסביב לחיות הטרף , כמו מסביב למצורעים . אל תיגררו אחר פרובוקאציות . פנו בגועל מן הרוצחים . ' ... בדומה היה כרוז בעיר קובל , וזו הגדרתו של אצ"ג 1 'כך כותבת יד המאה השחורה בימי ניקו לאי קיסר ... היד הסנבלטית של הז'ורנאליה' . צריך הדבר להעירו , שכול נוסחי הכרוזים ממקור אחד יצאו , והיה מקורו הראשון בתל אביב העיר היהו דית הראשונה בעולם . שער 'די וועלט' הווארשאי
|
|