החקירה המישפטית ביפו

עמוד:91

החקירה המישפטית ביפו ביום , 1933 . 7 . 20 במעמד סקרנים מרובים , פתח שופט השלום הראשי , הבריטי ר . בודילי , בחקירת רצח ארלוזורוב . על ספסל הנאשמים ישב אברהם סטאבסקי . בו ביום הועלו עדויות טכניות בפרשת הרצח , וסטאבסקי קרא כנגד השופט והקטיגור בכור שיטרית : 'יכול אני להגיד רק אחת : חף אני מפשע ; איני יודע כלום ... אפשר להגיד שהייתי על הירח , והרי הייתי בירושלים וישנתי במלון ' . המתח שעמד באולם היה צפוי . אחימאיר בא לחקירה וגילה עירנות . כשקם לשמוע היטב את הדיונים , נצטווה לצאת מן האולם . בו ביום הובא יהודה מינץ להארכת מעצרו , משום החשד שלא הגיש עזרה לארלוזורוב הפצוע . מינץ קרא כנגד השופט והחוקר : לא חקרו אותי כלל . לא הייתי כלל במקום הזה . בשעת הרצח אכלתי גלידה וישבתי עם הקצין שרמייסטר . בשבוע שלאחר מכן שוב נאסר אלחנן הלפרין , מן 'הביריונים ' , ושוב שוחרר . החקירה המישפטית החלה למעשה רק ב , 1933 . 8 . 3 והנאשמים היו : סטאבסקי , מינץ ורוזנבלאט , שהגיעו לבית המישפט כשידיהם כבולות . ברי , שדמותם של הנאשמים דיברה לטובתם . רוזנבלאט , הנאשם החדש , עורר עניין יתר , ונמצא , ש'מראהו כנער צנום , כבן , 22—20 קומתו נמוכה , עיניו קטנות ומבטו תוהה , אפו ארוך , כולו שקט ... ' ניכר היה , שטיפלו בנאשמים 'טיפול מיוחד במשך השבועיים ' . בישיבה זו הוגשו כתבי-אישום נוספים , ונדונו ענייני הזיהוי . נהיה ברור , שזיהוי התמונות הוכן שלא לפי מיטב הסדר , שכן לא היו דומות בצורתן . עדותו של י . חלוץ , פקיד מחלקת העלייה , גילתה , שסטאבסקי בא אליו ביום השישי וביקש להחזיר לו כסף בעד הוויזה חזרה לארץ , כיוון שסירבו לתת לו ויזה כזו . סטאבסקי הודיע , שהוא נוסע לחוץ לארץ על כל פנים , ואפשר שיעזוב את הארץ בלא לקבל מראש ויזת חזרה . כיוון שאין לו פנאי לחזור הפציר , שהכסף יוחזר לו בו ביום , אבל לפקיד לא היה במיקרה כסף אותה שעה להחזיר . אותו יום פגש חלוץ בסטאבסקי היושב במיטבח הפועלים וסועד שם בשעת הצהריים . בישיבות שלמן ה 933 . 8 . 9 ו ואילך עלו לעדות מרת ארלוזורוב , ואחריה הגשש — אלה היו העדים הגדולים , שהקטיגוריה ביקשה לבנות עליהם את ביניין הוכחותיה ואחריהם עוד ועוד עדים לסתירת ה'אליבי' ולהבאת ראיות נסיבתיות ושוליות . ככול שנתמשכה החקירה נעשה מורגש יותר ויותר , שאין ביניין הקטיגוריה יכול לעמוד . הופעתו של סטאבסקי בבית המישפט הזר נהיתה להפתעה גדולה . האיש הפשוט ובעל השכלה מינימאלית , המגושם במראהו , נתגלה כאישיות רצינית , מכובדת ומכבדת . הוא עסק בחקירתם של עדים , והוא חקר בטעם , בהיגיון ובשכל . הערותיו שהיתה לו הז דמנות להעירן הערות קולעות היו . הוא דייק בדבריו , דייק בכול פירטי עדותו , וידע לעמוד על כל פרט ופרט עמידה איתנה . וכמוהו חזנבלאט הצעיר והרך . אף הוא לא סטה ולו בנימה אחת מן האמת השלימה . אף הוא ידע לעמוד על כבוד אמיתו , ולא נתפתה לשום לחץ . הוא היטיב לשאול שאלות לעניין . אלמוניים היו לכלל התנועה , ובשעה שזרקורים גדולים השליכו בהם אורות מדהימים לא נתבלבלו ולא שמו עצמם שחקנים מליציים , אלא נשארו עומדים בצניעותם הטיבעית . לפחות מבחינה זו היה אחימאיר איש 'מאושר , ' שחבריו הצעירים אינם מביישים את מקורם הבית '' רי . בחגיגת העשור לבית"ר במישרד השילטון בפאריס ( 1933 . 12 . 24 ) אמר ראש בית"ר על סטאבסקי , על ה'איש שלא שמענו עליו / ו'שבגלל מיקרה מעציב הופיע על הבמה והקסים בחוכמתו ובאינטליגנציה שלו ... צריך להיות עורך דין , ויצליח מאוד ' . תחילה באו הרמזים של יודעי דבר שקיבלו מיודעי דבר , שהרצח היה מיבצע מאורגן בידי יהודים לתכלית מדינית . ומייד החלו לשטוף שמועות שהתנחשלו בזו אחר זו והילכו אימים על ראש היישוב היהודי והעם הציוני בכללו . השמועות מסת על גילויים שיש בהם ( 143 'הארץ' ( וירחונים אחרים , ( עי' ; 8 . 4 ; 7 . 30 ; . 7 . 21 . 1933 . 8 . 10 הוראס ב . םמואל ד"ר צבי אליהו כהן יוסף קייזרמאן ד"ר יצחק בךימיני

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר