'בברכת רצח ארלוזורוב'

עמוד:81

הפעילות החקירתית 'המיפלגתית , ' החשודה במיוחד על שום שיתוף הפעולה עם המישטרה ובטענת סיוע אזרחי לעשות את הצדק בעזרת השיפוט הבריטי תבעה הסבר גדול , משצפה התיסה , שהמישפט כבר נסתיים . הסבר כזה ביקש לתת 'דבר' ( 1933 . 8 . 31 ) במאמרו הראשי : 'לכבוש את היצר , ' שבו הובע צער דווקא על כך ש'את מישפט הנאשמים ברצח ארלוזורוב לא יכולנו להוציא מידי המדינה האנגלית הער בית . ' ומייד : 'אך עלינו להיזהר מפני מגע אמיץ מדי עם המדינה הזאת בפעולת הטיהור שלנו . אמצעי הפעולה הזאת מוכרחים להיות מחוסנים מפני כל התערבות אפשרית של המישטרה הא"יית , של המישפט הא '' י , של האדמיניסטראציה הא"יית ... ומהיכן לנו הוודאות שאין הכוחות האויבים אורבים לנו ואינם מצפים בכיליון עיניים ממש , לכישלוננו , כדי לעשות את רצח ארלוזורוב כשואה לנו , לא בלבד מבית , אלא גם מבחוץ ... ? החשד נתגבש והלך . הוא נעשה לווד אות' . «* עניין להשערה היה איזהו מישפט צודק יותר מהמישפט ' הא"יי , ' וכן מי הם 'הכוחות האויבים . ' 'מישפט הציבור העברי' — דעת הקהל - שונה היה ממישפט המוסדות , ולפיכך נתבקש ההסבר . א . ט . ( שלמון ) ביקש במאמרו 'אקדוחו של ייביף ' ) חזית העם ( 1933 . 9 . 5 , ' להסיק מן המאמר של 'דבר , שאלמלא מוראה של מלכות לא היו מפקפקים להביא לידי פוגרום בתוך היישוב היהודי : 'לבער את הרע שבקרבנו בבת אחת ובכול האמצעים' ( א . ט . = ד"ר צ"א כהן ) . 125 אמנם עלתה הדאגה , שמא מתקרבים ימי אימה נוספים בהשפעת השיסוי שנתחדש . ייבין העריך את המצב בחח פסימית מאוד מאוד ' ) חזית העם / : ( 1933 . 9 . 1 ' מישחק השדים של קברני הציונות מסביב לציונות המדינית המעונה הולך ונמשך . הציונות המדינית ש אנשי מפא "י הסגירוה בידי השילטונות מונחת כיום על שולחן העינויים . ' כשאש הלהבה נראתה דועכת קיבלו על עצמם ראשי עיתונאי מפא"י את העול לשמור ולקיים את מתח השינאה ללא שיור כלפי בית"ר וראשה , האת מתוך ביטחון מלא , ותוך כדי רמז , שאותו חשד קיים ועומד , ואינו אלא ודאות . בחזית זו פעל באינטנסיביות מתוכ ננת 'דבר , ' ובייחוד עיתון הערב שלו , שהביאו כמעט דבר יום ביומו סנסאציות ותגובות בכיוון יחיד של קטיגורית מפורשת , הן בימי החקירה המישפטית , והן לאחריה , והן בימי המישפט גופו ולאחריו , ואף בימי העירעור המישפטי ולאחריו . היטלר' רנושה הוגנברג' כמוהם כהתרת דמים מבחינה לאו מית . ביילינםון , ראש מערכת 'דבר' ( שעורכו ברל כצנלסון , ( חזר והשיב לדרויאנוב ' ) דבר ' , 'באותו עניין , , ( 1933 . 10 . 15 ' ואפשר שהיה אף בעל המאמר הראשי הנזכר בזה 1 לימים נטה לשנות את טעמו בעניין אשמת הרצח , אלא שלא הספיק להביא שינוי זה אל הפומבי . הטיעון העיקרי שבמאמר , טיעון חוזר מאז 'הוכר' םטאבסקי , ש'הכול ברור . ' ברם , הכרח להדגיש כאן שהוויכוח לא היה במופשט , ואפילו 'הוכח ' שהריביזיוניסטים מסוגלים לעשות כל רע , ובכלל זה אפילו לרצוח יהודים , מתחייב בירור מישפטי מלא דבר האשמה ברצח הקונקרטי , שאפשר שלא הריביזיוניסטים רצחו . הציבור ברובו היתה לו הערכה אחרת לגמרי לגבי הריביזיוניסטים . וכל דעתו היתה נתונה דווקא לשאלה הקונקרטית בפרשה . ( 124 וכן במאמר ראשי קודם ' ) דבר ( 1933 . 6 . 30 ' , ן 'האמת מרה כלענה . ' במאמר ראשי שם 'הכזב הקדוש ופריו' מדובר ב'קבוצת פרובוקאטורים' הקוראת לעצמה 'ברית הכיריונים' וב'קבוצת מפירי שביתה' הקוראת לעצמה 'ברית תרומפלדור ( 125 . ' א . ט . ראה להדגיש מובאה אחרת מתור מאמר ידבר ; ' ' בברכת רצחאולוזורוב ' המגמה המיפלגתית לביעור בית '' ר והצה '' ר , כביכול מטעמי מוסר , ביקשה לעצמה חיזוק גדול בתגלית של פתק או מיכתב שנמצא בבית הספר החקלאי במק ווה ישראל , מתגולל , לפי עדות מוצאיו , בלול . המיכתב היה חתום בשמו של תלמיד בן שלוש עשרה מתל אביב , יתום מאב ומאם , הנתון לאפוטרופסותו של המורה במקווה ישראל והסופר ש . היללס , ולא הגיע כלל אל מוענו , בית " רי בקן תל אביב , חברו לכיתה בביה '' ס 'אחד העם' ( מסיים כיתה ז' עממית . ( מוצאיו מסרוהו במישרין או בעקיפין ל'דבר' והמערכת עשתה ממנו קרן לנגח ופירסמה את נוסחו , כשכותרתו הראשית היא ? 'תעודת החינוך הבית '' רי . ' מלו תיו 'הפאטאליות' של אותו כתב , לפי נוסח 'דבר : ' ' בברכת רצח ארלוזורוב' ובייחוד המלים שבאו כאילו ' נזכרתי בכותבי' שני או שלישי : 'בחייך סדר שגם את החבר בן גוריון יכבדו בחצי קילו עופרת . ' ' דבר' ניצל ניצול מלא את המציאה שנפלה לידו , ויצא בדברי התקפה והתרעה במאמרים ' ואפשר שהסערה הזו תעלה בלב מישהו את הדרישה לבער את הרע שבקרבנו בבת אחת ובכול האמצעים , ולא מלאכה קשה היא להביא כנימוק לתכסיסים מקיפים דוגמאות ומשלים מחיי עמים אחרים , ובכלל התכסיסים האלה גם 'פעולה ישי רה נגד קיבוצים ונגד פרטים . ' דבר 'הפעולה הישירה' העלה את האסוציאציות של ליל בארתולומיי , ושחיטות חמלניצקי ופטליורה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר