|
|
עמוד:80
בכותרות שיסוי , כגון 'במערת הזיוף והשקר' ' ) דבר , ( 1933 . 8 . 15 , ' 'בחזית השקר ואחיזת עיניים' , ( 1933 . 8 . 18 ) וכגון המדור המבשר 'עוזבים' — כלומר עוזבים את בית " ר , כוונו לעורר שינאה . המאמרים הראשיים ב'דבר' סיפקו אינסינואציות , המרמזות לרצח שאורגן או בוצע בידי הריביזיוניסטים , ומחפשי אמת לא נתקשו לפענח את הכוונה האחת , שהאשמה ברורה ומוחלטת . מאמרים ראשיים אלה כאו בתכיפות , ובשוליהם באו מאמרים ארוכים , שמג מתם היתה שקופה לא פחות . 121 במקום הגנה עצמית יצא ( 1933 . 8 . 7 ) 'דבר' בהתקפה גיניראלית במאמר ראשי : 'בתוך אווירת ההסתה . ' כנעלב על כינוי 'סנבלטים' או 'מיפלגת המלשינות , ' הבטיח בעל המאמר : 'ידענו את הסיאוב שבמנהי גות הריביזיוניסטית ... ' 'לא מלשינות היא אלא מילוי חובה . ' אומנם מרובה היה השימוש בלשון 'מלשינים' במאמרי הגינוי על שיטות מפא"י , אלא שלא נדרש הלשון משום מסירת אשמים ברצח ארלוזורוב לרשות . לשון זה נועד להבליט את נכונותה של מפא"י להלשין על הלוחמים בממשלת המאנדאט . הכינוי החמור שבו נתכנתה מפא"י בעיתונות הריביזיוניסטית משום מישפט הרצח היה : מיפלגת עלילת הדם . משום טענת ' ההלשנה' ראו להדגיש , שלא הם המלשינים , אלא דווקא חברי בית"ר , ולא סתם חברים . 122 לקראת סופו עול הקונגרס הציוני , כשמעמדה השיל טוני של מפא"י בהסתדרות הציונית כבר היה קבוע בידה , הגיע 'דבר' לשיא של ציניות , כשהניח שראוי לו לפרסם ( 1933 . 8 . 28 ) מאמר ראשי , ששמו מעיד על כל רשעות תוכנו : 'סיום המישפט . ' אותו זמן רק התחילה החקירה המישפטית , אבל הקביעה נגמרה : ' מישפט זה נסתיים . ' 'ואומנם כן : לא חשד בלבד היה זה . אחריות לרצח ארלוזורוב רובצת על המיפלגה הרי ביזיוניסטית . יום ההכרה הזאת הוא יום שחור בציון , השחור בימי תולדותיה . ' אף לא נשמרה כאן המידה : היום השחור אינו רק לבעלי 'ההכרה הזאת ' אלא יום שחור בציון . עיקרה של הקביעה : 'יהי פסק דין של המישפט האנגלי מה שיהיה — התעודות שנמסרו לרשות הרבים בימים האחרונים משיבות על השאלה המחרידה תשובה מפורשת , מוחלטת , שאין להטיל בה פיקפוק . יהי רוצח ארלוזורוב מי שיהיה , יהיו מאר גני הרצח מי שיהיו , הם היו שליחי המיפלגה הריביז יוניסטית ... מישפט האחריות ... מישפט זה נסתיים . ' מאמר זה לא היה בכוחו להסיח את הדעת מן החקירה גופה , ובוודאי לא לשכך את המתח הגדול סביב הפרשה כולה , אלא להיפך : להגביה . אין תימה , שהמאמר עורר תגובות קשות בציבוריות , ואפילו לא ניתנה הדעת על הסמיכות שבין ההכרעה השילטונית בקונגרס לבין הטענה החדשה 'נגמר הדיף . 123 ( 120 שם , , 1933 . 8 . 11 ועוד . 'העוזבים ' היו מועטים ביותר , בלתי ידועים , ובוודאי לא חשובים מבחינת מעמדם הרשמי והאישי . עד מהרה בטל מדור זה , חיקוי לשיטה המקובלת בעיתונות הסובייטית . ( 121 דוב הוז , שטיען שהוא מועמד להירצח , דיבר בכת ההפקר המשתוללת : 'הם משתוללים כי שעתם דחוקה . עוד מיעט תתגלה האמת בכל אימתה , ונראה בנשירה עלי התאינה . לא נשארה להם אלא שעה קטנה ' ' ) דבר . ( 1933 . 8 . 16 ' , הרחיב טיעונו ברל כצנלסון , במאמריו 'ויכוח מאונס ' , שבהם ייחם חשיבות מיוחדת לגםויות הלשון שבדבריהם של אורי צבי גרינברג , אחימאיר , פוגראבינסקי , לביסוס הטענה , שהצהיר היא קן הרצח . ( 1933 . 7 . 14 ) יחזקאל קרפמן ( בחתימת י . ת ר ) יצא להסביר , שאין במערכה ( המפא '' יית ) לא בייליסיאדה , ולא דרייפוסיאדה ( שם , . ( 1933 . 8 . 24 ( 122 'משקרים במתכוון , שהרי יודעים היטב מאוד , שהחוט למאמרים האחרונים נתגלה בידי אנשיהם הם , ולא חלילה בידי פשוטי חיילים שבהם , אלא בידי אלה שעמדו בראש אירגונם והנהגתם , ושלבם היכה אותם ולא יכלו לשאת באחריות למעשי פשיע ... הרביזיה כולה ... הטילה טל עצמה את האחריות לנאשמים ברצח ... חומר הקריאה נותן יסוד להניח , שרצח ארלוזורוב היה מעשה אירגון , הידוע בוודאי לרבים ... ועתה אין מקום לספיקות . תהיה מה שתהיה מסקנת בית המישפט בעניין םטאבסקי וחבריו , מהסתה במשך שנים , מוכרח היה לצמוח מעשה דמים ,., אבוי לחלקי היישוב שלא יעתדו בניסיון דם זה , שאנו נבחנים בו . רוצחים ושליחי רוצחים עתידים לשלוט בו . ותפקידנו : למנוע את השילטון הזה על המיפעל כולו . את התפקיד הזה נקיים ' , עי"ש . אלה שעמדו בראש הס כנראה רק במיספר יחיד : ביקה פייגין . בית המישפט הבריטי טיין בכול חומר הקריאה , ולא מצא — ולא יכול למצוא — קשר בינו לבין רצח ארלוזורוב . שם נטען ; הם קמו במל כוח הייאוש להגנת חבריהם החשודים ברצח . צביעות היתה זאת להם כשדיברו על * אח ציוני , ' ושקר וכזב כשדרשו מאת השילטונות גילוי הרוצחים ; וכר . ( 123 כשהגיב דרויאנוב בחריפות ' ) דואר היום ( 1933 . 10 . 8 ' , ביחס לטמדת השמאל והשיב למאמר ביילינסון נגדו ' ) דבר , ( 1933 . 9 . 15 ' , אף הרחיב את הדיבור על המאמר הראשי , שלפיו כאילו 'אין עוד אפילו צורך לחכות — אם במנוחה ואם בחרדה — לסוף החקירה ולסיום המישפט ולגמר הדין . ' כנגד ביילינסון הצהיר שם את ה'אני מאמין' שלו ' 'אף רגע אחד , אף הרף עין אחד , לא היה בלבי אפילו ספק ספיקא של חשד , אפילו הירהור קל שבקלים , שמידי הריביזיוניסטים יש לבקש דמו של ארלוזורוב , חס וחלילה . ' שם מוכן היה דרויאנוב להניח , שהריביזיוניסטים ראשונים היו לנבל עטם בעיתונות , אלא שבטעות הניח , משום שלא חש כנראה במלוא חידת הגידופים נגד ז'בוטינסקי ותלמידיו לפי נזיטב הדיאלקטיקה המארכסיסטית , ולא נתן את דעתו שכינויים כמו 'ולאדיתיר
|
|