|
|
עמוד:72
' סטאבסקי -פרובוקאטור שתול ' ראיה גדולה מן הראשונות ברשעותו של סטאבסקי היתה גלומה בטיעון , שדבר הרצח בידי סטאבסקי הוא בגדר המוחלט , ולפיכך ראו הריביזיוניסטים לטעון , שהוא קומוניסט פרובוקאטור , משנוכחו לדעת עד מה גדול זעם העם . אלא שאותה ראיה טובה היתה רק לצורכי פולמסנות . היה מעשה , שאישי מישטרה בירושלים באו 'להסביר לחברי הצה"ר בירושלים , שאומנם נתפס מי שנמנה עם הריביזיוניסטים , אלא שהאיש קומוניסט ידוע שנשתל בכוונה בהצה"ר לשם ביצוע הרצח . אותם החברים בירושלים לא הכירו את סטאבסקי ואת שמעו לא שמעו , וכשנשאלו מטעם המישטרה החזירו לה מה שקנו ממנה ביחס למי שכאילו נחשב כבר רוצח : ודאי פרובוקאטור האיש , קומוניסט . דברי אחד או שניים , שחשבו שעה אחת או שתיים , שסטאבסקי העלום רצח , ואם כך ודאי קומוניסט הוא , העלו מייד טענה : הריביזיוניסטים מבקשים להפקיר את סטאבסקי , בלבד להציל את המיפלגה . ברם אותם חברי הצה"ר בירושלים , שהחליפו דברים עם קציני מישטרה ביום הראשון לאחר מאסרו של סטאבסקי , לא באו להוכיח את אשמתו של מישהו , ולא יכלו להוכיחה . הם נתכוונו להדגיש , שאם מישהו אשם באמת - לפי הראיות - ברצח , ואם אותו אשם באמת נימנה באופן פורמאלי על בית"ר או הצה"ר , הרי אינו אלא פרובוקאטור . 101 כבכול היישוב חשבו צה"רים ובית"רים כדבר מובן מאליו , שיש להגיש למישטרה כל אינפורמציה העשויה לסייע בחקירה . אף אחר מאסרו של סטאבסקי לא שונה דבר לגבי הנכונות המוחלטת לשתף פעולה חיובית עם המישטרה , ואף שלימים נתגלתה מגמתית וזדונית לא עלה על דעת מישהו מ'מחנה סטאבסקי' לנסות להעלים דבר כול שהו שיש בו לסייע לחישוף האמת . כל 'המחנה' כולו היה מחנה פתוח , חופשי בהתנהגותו , ומבקש יותר מכול מישהו אחר להבטיח את ניצחונה של האמת . ( 100 אופיינית הפנייה של הצעירים טוביה ויצחק 'אל הנוער הלומד ' , נגד השינאה ובטד האמונה בחפות מפשע ' ) חזית העם ' , . ( 1933 . 9 . 29 ( 101 וכד הביא 'דבר ' ( 1933 . 8 , 18 ) את הסבר עמדתם של החברים בירושלים 1 'אם הוא / סטאבסקי / חף מפשע אז זה לא יזיק לו , ואם אשם — אז עשינו חובתנו וידינו נקיות . כך עשינו ואיננו מתחרטים , ' עוד , שנפל מכדורו של רוצח , שנתכוון לפגוע בו כב יהודי , ( כפי שהיתה הסברה ההגיונית המקובלת על דעת אישי התנועה . ( אותה טיראדה חשודה , שכאילו היה עניין להסתיר , זו לשונה : 'מתאמתת הידיעה , ש אומנם אמר ארלוזורוב בווארשה , שכדאי היה להשלים את = / עם / היטלר באופן שירשו ליהודי גרמאניה ה נמלטים לארץ ישראל לקחת את כספם עמהם ... אין להתחשב ב"סנטימנטים ... " מוקיעים אנו את דברי ארלוזורוב האלה . ' תגלית הרשימה שנגנזה לא גילתה דבר ולא חצי דבר , ברם נתפרסמה בסנסאציה בעיתונות ה יהודית בעולם . ' לא יד יהודית ' כל הסימנים הגלויים והסמויים הובילו לקראת ההשערה הראשונית , שידי ערבים רצחו את ארלוזו רוב . השערה זו בוטאה בלשון של שלילה : 'לא יד יהודית' כבר בתגובתו הראשונה של ראש בית"ר — במאמרו הראשון וכהצהרתו הראשונה . סימלו דבריו של ארלוזורוב עצמו , שאמרם על קבר יעקבי בנהלל , שנרצח בידיים ערביות : 'היום אתה , מחר אני . ' משום נוחות דיאלקטית סורסה , בעטי פולמוסנים , 'לא יד יהודית רצחה' ברוח של טענה 'יד יהודית אינה יכולה לרצוח . ' טענה כזו לא הושמעה , ולא ניתנה להישמע , אלא שנדחפה כאילו באונס אל הפולמוס הנגחני , ללא טעם , חוץ מן הטעם האחד , שבצד הני סוח המאונס אף הוסקה מסקנה : בו בניסוח יש משום הוכחת שקרה של הסניגורית של סטאבסקי ? ' . ' * ביילינ סון עשה מאמץ גדול לעקור את האמונה , שהיתה חלקם של סתם יהודים , ובייחוד של חרדים , שלא יד יהודים היתה ברצח , ובמאמרו 'מה היא "הציונות הכאובה" ל' ' ) דבר ( 1933 . 9 . 15 , ' נגד אלתר דרויאנוב קבל על ביטויים , כגון 'אנו אוסרים השערה יהודית , ' ' הלב הבריא אינו רוצה ואינו יכול להאמין בדבר . " אומנם אין ספק , שנרעד לבם של מחנה נאמני ז'בו טינסקי , ואף שוחרים , ואף סתם יהודים , לשמע החשד , שחושדים בבית '' רים ברצח של יהודי . "" י ( 98 בן גוריון ואחרים הטיחו אשמה ברוח זו נגד דבוטינסקי , כאילו לא ידע דבוטינסקי פרקי ההיסטוריה של העם בזמן החדש והאחרון . מעניין ניסוח הברכה של הנציבות בארץ ישראל ( פתיליה פעמוני ) לראש בית"ר לכבוד ראש השנה תרצ"ד ן 'ברור לכולנו כי יד ציוני איננה בפשע' ' ) חזית העם ' , . ( 1933 . 9 . 26 ( 99 אלא שכול דיבורו סחור סחור . דרויאנוב השיב לו תשו בה חריפה ' ) דואר היום . ( 1933 . 10 . 8 ' ,
|
|