|
|
עמוד:70
' ההוכחה' הגדולה לכוונת הרצח בגדר 'הוכחה' גדולה להסתה גדולה נגד מנהיג גדול ושנוא נזדמן למקטרגים מאמרו של יוחנן פוגרא בינסקי ' ) חזית העם 6 , ' ו ( 1933 . 6 . נ , ° שבו נדונה פעולתו של ארלוזורוב בגרמאניה של היטלר להשגת הסכם כלכלי , שאינו אלא מכת מוות לחרם העולמי שהוכרו על תוצרת היטלר . ברי שאו > ו מאמר שנדפס בערב שבת אחרון לחיי ארלוזורוב לא היה עלול להביא לידי הרצח , אבל בעצם נוסחו ביקשו לגלות את פני ההסתה שהביאה לידי הרצח . המאמר נקרא עליו שם 'ברית סטאלין בן גוריון היטלר , ' ומכאן צריך ללמוד מי נחשב מנהיגו של השמאל . ארלוזורוב תואר במאמר בלשון שלילית שבשלילית , אבל לכתר מנהיגות לא זכה בו ( 93 מעניין שח . בן מאיר / הוא חיים שורר , לימים עורך ' דבר / ' שבא להציל את הנוערכה האבודה לאחר המישפט והכין את החוברת 'רצח ארלוזורוב , חומר למישפט הציבור' ( תמוז תרצ"ד ) ציין ( יעמ' ( 19—18 את תאריך מאמרו של פוגראבינסקי : 15 ביוני , ואף הדגיש י 'כשלושים שעה אחרי הופעת המאמר הזה נרצח ארלוזורוב . ' כאמור נדפס המאמר ב 16 ביוני . שם עדיין דיבר בן מאיר בנזטאבסקי וברוזנבלאט כרוצחים ( מחיקה בעמי . ( 12 הנאשמים סטאבסקי ורוזנבלאט לא היו מםונליס לקרוא את 'חזית העם ' , שבו הובאו דברים נגד ארלוזורוב בעניין החרם , וקודם בעניין ה'םרטיפיקאטים . ' CUI BONO ? CUI PRODEST ? שאלת המוטיבאציה לרצח עלתה על כל פה , ברם לא על כל עט . ז'בוטינסקי לא הירפה למן הימים הראשונים ושאל את שאלתו המישפטנית : CUI ז - PRODEST למה ? למי התועלת ז השואל את שאלת המוטיב כבעל שיקול עצמי הגיוני לא היה מסוגל להגיע למסקנה , שאשמת הרצח מוטלת לפתחה של בית"ר . ואומנם נמצא שכול מאות המאמרים , שכתבו עשרות עיתונאים ואישי ציבור במגמה להטיל את ה אשמה על בית"ר דווקא , דיברו בגנותה ודיברו בגנות ראשה ושיטתה , אלא שהעיקר חסר מהם : למה נזקקו לרצח בכלל , ולרצח ארלוזורוב בפרט ו שאלה זו נחזור ונשאל אף כאן , כדי להעמיד דברים על משמעותם האחת . מה עניינה של בית"ר או עניינו של בית '' רי לרצוח את ארלוזורוב - ? אם בית"ר צריכה 'להרוויח' מן הרצח מה ריווח יכול לתת לה רצח בחשאי ז ארלוזורוב לא חטא ישירות לבית"ר , ולא חטא לה אישית , ומסילוקו החשאי מן הבמה המדינית לא היה צפוי איזה שינוי לטובת בית"ר , או לטובת הציונות . מדיניות שניהל , לא על דעתו ניהלה , אלא על דעת ציבורו , והוא מן הזהירים , השקולים , התרבותיים שבציבורו . סילוקו בחשאי לא היה עשוי בשום פנים להבטיח , שהבא במקומו יהא טוב ממנו , מבחינת בית"ר , או מבחינת הכלל , ולא היה עשוי להביא ריווח פוליטי או כיוצא בזה , אלא רק להשאיר חשד מסביב , שבית"ר קן של רוצחים . אין זו מדרך ההיגיון , ולא מדרך הסברה , אלא מדרך האיבוד העצמי לדעת . וכלום עשויה היתה בית"ר לעשות 'קאפיטאל' כולשהו מרצח בגלוי , מרצח שיש עמו פירסום המעשה האכזרי , רקעו , מישפטו ונימוקי גזר דינו ? רצח מסוג זה מחייב פירסום מיידי , שהרי הפירסום הוא חלק גדול מן ' המיבצע / וכזה לא הוכן ולא ניתן , לא במישרין ולא בעקיפין אף לא לאחר שעות וימים . המסוגלים לארגן רצח היו מסוגלים לא פחות להבטיח את פירסום האי רוע , כדי להשיג מכוחו מירב 'התועלת' או 'הכבוד' שיש בו להעניק . נוף ציבורי שבחר בדרך זו , דרך פלילית , וצריך להתפרנס מפירסום מיבצעיו , הוא גופו אינו מסוגל להתקיים קיום ליגאלי , גלוי , חופשי . בית"ר הושבה באונס ובעזרת שונאים בנפש על ספסל הנאשמים , אלא שמעיקרו של דבר לא היתה ולא יכלה להיות נאשמת אף לא רגע אחד . ודאי לא נמנעת האפ שחת שמתוך מחנה גדול של רבבות יצא אחד , לא שפוי , למיבצע פרטי ועל דעת עצמו . אילו נעשה שימוש כזה , לא היה בו לפסול את המחנה . במיקרה די דן , במיקרה של סטאבסקי הפשוט , אבל החכם , לא ניתן להשתמש שימוש כולשהו בכיוון מחשבה זה . את ישרותו , סבירותו , בריאותו של סטאבסקי לא העמיד איש מן המקטרגים ומן העיתונאים בסימן של שאלה , ואילו את מסקנת פליליותה של בית"ר והרשעתה כאחראית לפשע הסיקו אף חקיקו . ( 91 עי'ש ( ויומונים אחרים . 1934 . 5 . 25 , ( העידוד לישיבה ב בית הסוהר לא היה כרוך כלל באלימות כנגד יהודים , ואף לאו דווקא באלימות כנגד הערבים או נציגי השילטונות המאנ דאטוריים . על כל פנים , אף התנגדות אלימה לנוישטרה ( כגון בהפגנה ) אין פירושה רצח . ( 92 עי' 'דבר' ( ויומונים אחרים . 1934 . 4 . 25 , ( מעשי רצח לשם מטרות פוליטיות רק בשעות מילחמה . ועל עצמו : 'אני כשלעצמי איני מסוגל לרצוח אפילו בשעות מילחמה . השקפתי רשומה ביומני , והיא שאני מתנגד לאלימות' . אף סטאבסקי , חבר המיפלגה מן השורה , העיד : ' בתוכנית המיפלגה הריביזיוניסטית אין טירור , ובייחוד לא טיתר נגד יהודים . מעשה הרצח הוא נגד הכרתי' . 92
|
|