|
|
עמוד:56
הטירור בפולין בווארשה העיר והאם יצא השמאל הציוני להתחרות במיפקדתו שבתל אביב . שם ניסחו ביתר בירור את הקריאה 'להוצאה סיטונית של התנועה הז'בוטינסק אית כולה אל מחוץ לחוק ' . בכרוז המשותף ל'פועלי ציון , ' 'השומר הצעיר ' , 'הפועל ' , 'החלוץ ' , 'הליגה למען א"י העובדת ' , וכן לסיעת 'על המישמר' של הציונים הכלליים ( גרינבוים ) נאמר : 'מצהירים אנו בעת , ש האחריות המוסרית לרצח הברוטאלי נופלת על התנו עה הריביזיוניסטית כולה , שהוציאה מחיקה רוצח כזה ... כל מי שהאמונה הציונית עוד יקרה לו חייב להתנער כליל מעברו הריביזיוניסטי . שום יחסים עם הריביזיו ניסם ; תהא סיסמתנו : גרשו את הכנופיות הריביזיו ניסטיות מן החיים היהודיים' . חימה שפוכה ואכזריות של רציחה עוררו כלפי ראש בית"ר , שלא נכנע , וללא חולשת דעת הלך אל המוני בית ישראל בפולין להגיד את דבר אמיתו . ז'בוטינסקי ישב אז בווארשה , וקודם כל אותו ביקשו לשבור . נתרבו השמועות על תכונה להתנקש בו ולנקום ' בו את ארלוזורוב שלנו ' , ועל יסודן הזדרז ה'היינט' להודיע , שמחשש מעשי תגמול ביטל ז'בוטינסקי את ( 65 'חזית העם ( 66 . 1934 . 3 . 19 ' , שכטמאן , ב , . 244—243 כרוז 'החלוץ' כוון נגד ז'בוטינסקי אישית ' ) מיפלצת שוקקת דם ' , 'בעל עבר שחור ' , עי"ש . ( נשתייר ה ' ביעור ' האדום הזה אף בדברי כתב . שיטה זו לא היתה חדשה , ולא מלאחר רצח ארלוזורוב החלה . לשיא גדול הגיעה כבר בהתנפלות על ילדי בית"ר בשביעי של פסח תרצ"ג , ועם הרצח רק נתחדשה ועלתה לרמה חדשה : מילחמה בכול יחיד ויחיד מבית"ר ומהצה"ר ומאוהדיהן . אווירת מועקה הקיפה את היחיד באהלו , בעבודתו , בבית ספח , ב מסעדתו , ואת הרבים - במועדוניהם , בהרצאותיהם , בטיוליהם , במיצעדיהם . לאפיפת מחנק זה פעלו המונים גדולים למדי של חברים מוסתים באמצעות העי תונות , ובייחוד מכוחם של נאומי הסתה במועדונים ובמקומות העבודה . ברם קבוצות מיוחדות אורגנו ונשלחו למעשי תקיפה ואלימות , ולא הסתפקו בהטר דות ובגרימת עלבונות . תואנה ישנה חדשה היתה להתקיף את נושאי תילבושת בית"ר , ואפילו ילדים רכים הם . לציבור הרחב בארץ ישראל נעשה הדבר גלוי , או מוחשי , שתוכניתו של השמאל מופלגת עד כדי מאמץ כולל של נישול כל מתנגדיו מן העבודה והרעבתם , 62 ולא די לו בנידוי רוחני או מוסת של אלה שהם 'שותפיהם של הרוצחים ' . באומץ ועוז עמדו בית"רים עולים חדשים בבתי העולים כנגד המנגנון ועולים אחרים . הקיבוצים השמאליים עמדו בראש הפעולה , והללו לא הניחו לבית"רים לעבור בתחומם , או לקבל מיים לשתייה , ובוודאי לא ללון שם , ואפילו תהא הסכנה אורבת להם בלילה . ההתקפות ההמוניות הסיטוניות היו רק מעין תוספת לוואי לרדיפות המתמידות על יחידים , שהועמדו בתנאים קשים במקומות עבודתם , ומהם שפוטרו — תופעה שנעשתה שכיחה למדי מאז השביעי של פסח . אחר רצח ארלוזורוב פוטר ( 1933 . 7 . 16 ) קצין הנציבות יוסף פעמוני מעבודתו בתורת מנהל המעבדה הבאק טריולוגית ב'קופת החולים' של ה'הסתדרות' . 63 סבל לא מועט נפל בחלקם של הבית"רים ואוהדיהם שעבדו במוסדות ציבוריים . מהם שפוטרו או שיצאו את מקום עבודתם , ומהם שנשארו במקומם נרדפים ומקופחים . 64 שינאה זו נשאה על גליה את ההתקפות האלימות על מועדוני בית"ר ועל חברי בית"ר . שינאה זו המריצה פקידים , אמרכלים וגבאים , במוסדות ציוניים , חברתיים , ואף במוסדות קהילתיים להצר את רגלי בית " ר . בתמיכות כספיות יתירות לא זכו מועדוני בית " ר מעולם , אבל יש שקיבלו היתר פעולה - ליגאלי סאציה - כלפי השילטונות , ויש שקיבלו חדרים בבתי ספר , במועדונים , לשימוש קבוע או ארעי , ויש שקיבלו זכות ההתכנסות בבתי כנסת , או זכות השי מוש במיגרשים ובנכסים ציבוריים אחרים . עם ההת עוררות לשנוא וללא חשבון ושיור במחנה הציוני גופו הועברו לחצים מצד נושאי תפקידים ציוניים אף על אישים פעילים במוסדות יהודיים כלליים , שימנעו עזרתם מבית"ר בכול צורה שהיא . בתי כנסת , שבהם היו נערכות תפילות וחגיגות לבית"ר , חנוכות דגלים , אזכרות לתרומפלדור ולהרצל , שוב לא ניתנו לבית"ר לשימוש , אלא רק כשידעה להתגבר בלחץ נגדי על הלוחצים עליה ונגדה . כשלא יכלה עוד הקהילה הציונית בווינה למנוע מבית"ר את עריכת האזכרה לתרומפלדור ב'טמפל ' , לא הסכימה להרשות שם את שירת הימנוני בית"ר ו'התקווה , ' וכך אף ביקשה לאסור ברגע האחרון לבישת מדים . ( 62 כתב האשמה של phaeton ( עי' 'חזית העם ( 63 . ( 1933 . 9 . 20 ' , מאמרו , 'חזית העם ( 64 . 1934 . 1 . 19 ' , על היחס ליוחנן פוגראבינסקי עי' להלן פרק ז .
|
|