|
|
עמוד:51
' בקרירות ובאיתנות ' ' ) קאלט און פעסט (' כברק המאיר מבעד לעננים עורר את הנוער הבית '' רי ואת הקורא הציוני והלאומי מאמרו המופלא של ראש בית '' ר , שעליו ניתן לומר ללא חשש , ש'עשה תקופה' בתולדות הציונות והכריע בחיי המחנה כולו . עם פיר סומו של המאמר נתגלה לרבים , שראש בית"ר , בית"ר והצה"ר חיים וקיימים ושאין כלל בכוונתם לצעוד בדרך של נסיגה , הסתייגות , התנצלות . במאמרו זה לא באו דברי חולשה , מבוכה , רחמים , ורבים מקוראיו קיבלוהו כדבר בשורה נאמנה , ובהתגלות חדשה של רוחו הגדולה של ז'בוטינסקי הלוחם וההוגה . על מאמר זה התבטא שכטמאן , ש'היה לסיסמה בפי ידידים ואויבים כאחד . שתי מלים אלו מחצו את מיפרקת ההסתערות , הביסו את המעלילים ללא קום , והפיחו בתנועתו הנרדפת של ז'בוטינסקי מעיינות אמונה ומרץ . ' ז'בוטינסקי דיבר בארלוזורוב שנפל חלל : 'ארכין ראש בדומייה ובכבוד לפני הקבר הטראגי . איש היה ששירת את עמו ומצפונו בנאמנות ובכבוד ; דייקן ואחראי היה בכול מעשה שעשה , הוגן וישר בפולמוס מרק ד ראש בית"ר מאשים ומייסר דחיית החשד עם רצח ארלוזורוב שיער ראש בית"ר , שרצחוהו ' אלה ששרפו את יער באלפור' ( כהצהרתו ב'מאמענט . ( 1933 . 6 . 18 , ' ראש בית"ר התייחס אל דבר הרצח בכול החומרה , והיה שותף מלא לכאב שדבק במחנה הציוני . עם מאסרו של סטאבסקי , ובייחוד עם התגובות הציבוריות אחר מאסר זה , נתברר לו , שיש במחנה צד מעוניין להטיל את חטאת הרצח לפיתחו שלו . סמוך למאסרו של אברהם סטאבסקי פירסם ז'בו טינסקי , נשיא ברית הצה "' ר , כרוז אל התנועה בעולם : ' העיתונות הודיעה , שהאדם אשר המשטרה חושדת בו ברצח ד '' ר חיים ארלוזותב הוא חבר התנועה הרי ביזיוניסטית . השדים ומאסרים אינם ראיה לאשמה . רק פסק דין של מישפט יכול לקבוע , שאדם אשם באמת . כל זמן שהמישפט לא גילה ד ; תו אין לשום אדם ישר הזכות לומר מי עשה את הפשע הנורא . בשאט נפש אנו מוחים במפגיע נגד הניסיון לגול את האחריות בעד הפשע על מיפלגה שליבה , נגד הרכילות וההסתה , המתנהלות מצד ידוע בכוונה ברורה לעורר התנגשויות מעציבות ברחוב הי וודי . תנועתנו גאה בטהרתה המוסרית , ולא תכוף ראע | 1 ה בפני הסתה זו ולא תשפיל את דגלה . ' ... ! משראה , שההחשדה נטולת המעצורים ] ולא נטולת הפניות , מתחזקת בצינורות מרובים של סתה , השמצה וסילוף , ואף מסתברת על דעתם של המונים נטולי אינפורמאציה המקבלים השפעה ממ היגיהם , יצא ראש בית '' ר בעוז ובהחלטיות להעמיד חיץ גבוה בין המאסר והחשד לבין הדעה הקדומה בת השינאה הגדולה , שכבר פסקה את פסקה והגיעה לכלל עלילת דם בישראל . לא היה עוד מקום לפיקפוק , שבמרכזה של עלילת הדם עומד לא החשוד סטאבסקי , אלא הנאשם ז'בוטינסקי , שהיה המטרה העיקרית לשינאת השמאל , שמו הושמץ וכבודו גודף , כאילו היה נקלה ראש לנקלים , פושע ראש לפושעים , עוכר ישראל . ז'בוטינסקי הבהיר מייד , שהוא נושא באחריות לכול התנועה כולה , מתוך אמונה בתלמידיו ובתלמידי תלמידיו . הבהרתו זו ניסח במאמרו האחד והמיוחד , שפירסמו ב'מאמענט' ( וארשה , יום ה' בשבוע , ( 1933 . 6 . 22 בשם ' קאלט און פעסט . ' ( 53 'מאנזענט / , 1933 . 6 , 21 ועוד .
|
|