יאושזאהן: 'משיח בן מעסער'

עמוד:44

עם הרצח יצא לעשות את חשבונה של הסכנה המר חפת על ראש העם מצד תנועת הנוער הריביזיוניסטי . הריביזיוניסם , כדבריו , הוא תנועה מזיקה ביותר , ב אופיו , בצורתו ובשיטותיו , בבחינת 'זמורת זר ' לרוח העם , ו'רוח שיגעון' הוא ראה אופף את מלבוש החייל והחרב . בריביזיוניסם ראה יאושזאהן ציבור יהודי אחוז בחבלי הדימאגוגיה , המגיע בהתלהבותו עד לעבר הטיפשות , עד לאידיוטיסם . ואלו ראיותיו : בעיתון ' פינסקער ווארט' נכתב לכבוד ז'בוטינסקי האורח , שיש בו קווים של נביא אמת , ושכשם שמשה רבינו היה אדון הנביאים , כך ז'בוטינסקי המנהיג העליון על המנהיגים , המסמל אמת וצדק , וקרוא משמיים לגאול את העם מגלותו ולהביאו לארץ אבותיו . וראיה אחרת : בחוזר הנציבות הובאו רשימות הפריטים העומדים למכירה ומחיריהם , ובכללם רשימה של סכיני צופים לצורכי המחנאות . את הסכינים לסוגיהם מציע יאושזאהן לבחירה להילל צייטלין , צבי פרי לוצקי , ש"י סטופניצקי ועמנואל = / י . הפטמאן , / הלא הם אישי ה'מאמענט ' . הסיסמה 'משיח בן מעסער נתקבלה על דעת המערכת , ולימים ניתנה בו ( 1933 . 7 . 18 ) כותרת כללית לשלוש כתבות של הבל , אם לא של שקר , והיא : 'כיצד קיבל '' משיח בן מעסער" את הידיעה על רצח ארלוזורוב ' . בה נכללו כתבות מכפרים נידחים , בילכאטוב ( המזכיר כביכול אמר : תבורכנה הידיים שרצחו ארלוזורוב ;( דולינה ( אין דבר , שהצה"ר הפסידה קולות , יצא ההפסד בשכר הרצח ;( קריפטש ( מה מבכים כל כך את ארלוזורוב ו חבל שבן גוריון לא נהרג בשעה שזרקו עליו קופסת חול . ( אולי היו יפות כתבות ערוכות אלו כדי לעורר שינאה בלב כמה שוטים . ראש בית '' ר לא יכול לעבור אל סדר היום על מאמרו הבטלני והמרושע כאחד של יאושזאהן , ובתנובתו במאמרו 'המסורת של המסירה' ' ) מאמענט ( 1933 . 7 . 19 ' , כרך גינוי הסופר המובהק עם ה'היינט' בכלל , זה 'עיתון התנים ' , עיתון העומד בראש מערכות המלשינים . בלעג מר דן את הדברים על הסכין שבידי הבית"רי : 'כל הצופים בעולם נושאים סכינים . בכול הארצות , אצל כל העמים , שייך הדבר למדיהם הרשמיים , מדי החובה . אצל שום עם לא נמצא עד היום שרץ אדם , שיפרש את המינהג הזה אחרת , מכפי שהיתה כוונתו של מייסד תנועת הצופים , שילדים ילמדו כל מיני זעיר נגרות ... לפצל בעצמם מוטות בשביל אוהל , שולחן מחנה או ספסל מחנה , או לקושש ענפים בשביל מדורה במחנה , או פשוט לחתוך לחם ונקניק . רק לנו , היהודים , נפל הכבוד הגדול , שאצלנו יראו ב"סכינים" הללו מטרה אחת , ומטרה פלילית דווקא , ושיכריזו על כך באותיות דפוס , שחור על גבי לבן , בזעקה , בפאתוס , כמעט בדביקות היסטרית' . ° במעשהו של סופר ה'היינט' ראה ראש בית"ר חידושה של מסורת עתיקה מכוערת , מסורת של מלשינות , וברוח של הומור פרובוקאטיבי הגיש לו לסופר ה ' היינט' עוד חומר טוב להלשנה , כגון מאמרו 'לימדו לירות ' , שנדפס בזמנו בעיתונו , וכגון מאמרים פסולים אחרים משלו שנדפסו בו בעיתון . את עניין סכיניו של יאושזאהן העלה י"ז זינגר ( בשם עט : ג . קופר ) במאמר גדול ב'פארווערטס ' , ובו עשה להשניא את בית"ר ( והציונות ) בדבריו הבדוחים והרי תוריים . שם הביא אף את תמונת ה'סכינים ' , וסיים בבקשה : 'אמריקאנים , אנא החלו לשלוח סכינים לפולין ' . מאמר מביש זה נמצא ראוי לחזור ולהדפיסו ב'אידישע שטימע' ( קובנה , . ( 1933 . 8 . 14 ה'משיח בן מעסער' נעשה בבחינת סיסמה למסיתים מן השמאל ומן המרכז , ובעל הסיסמה המשיך לשיטתו מתוך עיקשות . קיתונות של מאמרי רעל שפך יאושזאהן בשורה של מאמרים על ראשו של ז'בוטינס קי , שהתואר הנכבד ביותר שלו בעטו הוא כנראה תואר הדימאגוג . ? " את שירותו לשינאת ישראל ולעלילה הדם בישראל ביטא יאושזאהן במאמר מסכם על בית"ר ' ) היינט , ( 1933 . 12 . 19 ' , שמונה כבר 65000 חבר , 'ארמיה' בלא עין הרע , המכלים את כוחם לריק . הרי הנוער הממושמע , ועל הרוב אידיאליסטי , מותעה מכוח מנהיגיו ( קרי . ז'בוטינסקי ) בדרכי כזב וסכנה . הם הולכים בדרך של 'מיגאלומאניה ' , של מילחמה נגד האנגלים ' ) הלוואי והיה בכוחנו הדבר , ( ' של אוואנ טוריסם ברוח של טירור והפקרות וחוצפה ברוטאלית . יאושזאהן לא יכול להתאונן , שחס וחלילה פוגעים בו פגיעה גופנית על שום מאמריו שטופי השנאה . כל הבליסטראות שנזרקו בו היו רק מאמרים , כגון מאמרו של א . רמבה ( מ"מ הנציב , ( שפורסם ב'מאמענט' ( 1933 . 12 . 24 ) בשם : 'בעיניו של בלעם ' . רמבה כינה את ה'היינט' כ ' מחותן הראשי' לעלילת הדם ואת יאושזאהן כמומחה לגידופים . רמבה הזכיר , שעניין המדינה העברית אינו ניתן לטישטוש , ושאי אפשר להונות את הערבים בדרך של טישטוש . עניין שני ( 30 ז'בוטינסקי הזכיר במאמר מקרי הדקירות והפגיעות בבית '' רים בערי פולין , לורד , לובלין , סלונים , שנעשו שיטת קבע בוויכוח נגד בית"ר . עי' להלן , פרק כט . ( 31 'היינט . 1933 . 8 , 24 ' ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר