|
|
עמוד:478
איפשרו לו כל קשר עם העולם החיצוני . עברו שבועיים עד שקם על רגליו ויכול היה ללכת , ואז הועבר לבולשת המרכזית , שם שוב נחקר על פרטי האסון . 48 ימים הוא נחשב כאסיר פוליטי , ישב בתא קטן ונפרד , ולבסוף שוחרר ממאסרו . בילוי דעת המל בנית אחרי האסון פרסמה הסוכנות היהודית גלוי דעת על מאמציה להציל את שיירת הנוסעים אשר קטעים ממנו אנו מביאים בזד :. " הידיעות הראשונות על בוא אנית הפליטים "סטרומה" מרומניה לקושטא נתקבלו אצל הסוכנות היהודית בירושלים בסוף דצמבר , אולם רק באמצע ינואר' בהגיע לארץ הפליט הראשון שהצליח לרדת מהאניה , נודעו דברים ברורים על מצבה ונגלה מחזה אימים שמעטים כמוהו בתולדות מנוסת היהודים מארצות הדמים . ידיעות על "סטרומה" נשלחו מקושטא גם לאנגליה ולאמריקה , וכמעט בבת אחת התחילה בשל . שת המרכזים — ירושלים' לונדון וושינגטון — פעולה להצלת הפליטים על ידי העלאתם לארץ . בשיחה עם המזכיר הראשי דרשה הסוכנות היהודית , שיותן לפליטי " סטרומה" וכן לפליטים יהודים אחרים מרומניה שנמלטו לתורכיה לעלות לארץ . הסוכנות הדגישה , כי לא יעלה על הדעת לשלול מפליטי טבח אלה את האפשרות היחידה של הצלה . היא הוכיחה על יסוד נסיין רב וחקירות מדוקדקות , את אפסות החשש כי פליטי חרב הנאצים בבואם לארץ עלולים לשמש כאן סוכנים לאוייב . מהשיחה התברר , כי אמנם ההחלטה בדבר רשות כניסה לפליטי "סטרומה" היא בידי ממשלת ארץ ישראל . הובטח עיון בבקשת הסוכנות . לאחר שעברו כמה ימים ללא תשובה , פנתה הסוכנות היהודית ב 30 בינואר שוב לממשלת ארץ ישראל , הפעם בכתב . בין השאר הסתמכה הסוכנות על העובדה שאחד מפליטי "סטרומה , " אף על פי שלא היה בעל רשיון עליה מוקדם , קיבל רשות כניסה לארץ על פי המלצה מיוחדת ואף הגיע לארץ — ראיה נוספת לכך שאין איסור הכניסה לגבי יוצאי ארצות אוייב קבע במסמרות . שוב עברו ימים ללא תשובה ובינתיים נתקבלה הודעת הממשלה על הרשות שניתנה , לאחר משא ומתן ממושך בלונדון ובירושלים , לעליית ילדים יהודים מרומניה ומהונגריה . ב 10 בפברואר נתקיימה שיחה שניה עם המזכיר הראשי בעניין פליטי "סטרומה . " נתברר , כי הממשלה עומדת להחליט על גורלם בימים הקרובים . הסוכנות הייתה סבורה , כי עד להחלטה על השיירה כולה , אפשר לגשת בלי דחוי להורדת הילדים והבאתם לארץ , שהרי כל ילדי
|
|