פרק שלושים־ושבעה "אטלנטיק" - מאוריציוס

עמוד:464

שהגיעו זה לא מכבר לחופי ארץ ישראל או שאולי יגיעו אחר כד- "ם יישלחו אל מעבר לים מיד לכשיוכלו להיעשות סידורי הספנות הנחוצים . מקרה העולים הבלתי ליגאליים האלה שונה לחלוטין מאחרים הנכנסים לארץ 'שראל על בסיס זמני בלבד ולאחר חקירה מתייקת בעניין הא , פי הטוב שלהם . " יומיים אחרי זה הוחל בביצוע הגירוש . על הוצאתם מן המחנה בעתלית מספר עד ראייה את הדברים הבאים ( בחוברת "בברית ההעפלה" שהוזכרה לעיל , מכתבו של עד ראייה ) " בתור עד ראייה הנני פונה אליכם ומוסר לכם מה שקרה לנו בארצנו ביום שני , טי בכסלו התש"א , הפוגרום הנורא ביותר על האנשים הא . מללים שבאומללים , זקנים שבורים ורצוצים , ישישים וחולים , נשים וזקנות , טף ותינוקות — הנע ם ונדים ממחנה ריכוז אחד למשנהו , מוכים זה שנים בידי הרוצחים הנאצים ונשאים על פני שבעת הימים . לאנשים הללו התאכזרו בארץ התנ"ך כנופיות בריטיות הנושאות את דגל הצדק , היושר והדמ . קרטיה בעולם . ... ביום א' לשבוע , ח' כסלו אחרי הצהריים הרגשנו שעומד להתרחש הלילה דבר מה במחנה . באו קציני צבא ומשטרה גבוהים ופקידים רבים בלבוש אזרחי . הוכרז מצב הכן במחנה . לא הרשו לאיש לצאת . בערב התחילו לבוא אוטומובילים עם שוטרים למא ת , מפינות שונות בארץ — משכם , מגינין , מחיפה ועוד . השוטרים היהודיים הורדו מתפקידיהם והצבא קיבל על עצמו את השמירה במחנה . כל הלילה הייתה תנועה רבה והמולה . פני המקום ממש כפני החזית . מעפילי "אטלנטיק" קיבלו פקודה לארוז את חפציהם ולהיות מוכנים מחר בשעה ארבע לפנות בוקר לגירוש . את מעפילי "פטריה" סגרו בצריפים . את כל השוטרים היהודיים העירו בשעה ארבע בבוקר . כלאו אותם בצריף השמירה ואסרו עליהם לצאת . ( עמדנו על מרפסת הצריף והיינו עדים לכל המאורע . ( סביב המחנה בשדות ועל גבעות עמדו טנדרים ומכוניות משוריינות לעשרות . חייל ם מזויינים ברובים ומקלעי ברן הוצבו בכל פינה ולאורך כל הגדר . לעבודת הקודש בפנים המחנה בחרו והביאו את קב : צות "המרביצים" המהוללות שבין השוטרים הבריטיים . הם היו "מבושמים" כדבעי . מעפילי "אטלנטיק" סגרו את עצמם בצריפים , פשטו את לבושם והשתטחו ערומים על הריצפה . בכיות הנשים , יללות הילדים והזעקות של הזקנים קרעו לבבות . בשעה , 6 . 20 עם בואו של מפקח המשטרה בארץ , םונדרס , החלה הפעולה . בפנים צוהלות משמחה , בסך ובשירה התפרצו השוטרים הבריטיים לצריפים . אזנינו קלטו את הד המהלומות והמכות . הנשים נתלו על התיל הדוקרני של הגדר , ערומות למחצה . זעקו איומות , התפלשו באדמה , קרעו את שארית בגדיהן , תלשו את שערותיהן והתחננו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר