פרק שלושים־ושלושה "ספירולה", "סטורנוס", "גריין"

עמוד:394

חדר קטן התפוס כמעט כולו על ידי שולחן עץ גדול וכמה ספסלים . מאחורי קיר דק הייתה מן מאורה קטנה בה עבד המזכיר . היו לו שתי מכונות כתיבה' אחת גרמנית ואחת עברית . הלוקסוס היחידי בחדר היה תנור קטן שאפשר היה להעבירו ממקום למקום . מצב הרוח של השיירה באותו זמן היה מצוין . גם המשמעת הייתה טובה . לא הייתה רשלנות . אבל מצד שני גם לא ראיתי שום סימן של אותה הברוטליות אשר קלקלה כמה פעמים את השם הטוב של השיירות שלנו . נוכחתי פעם כשהצעירים על הרפסודה התנהגו לא טיוב . זה היה בשעת החתונה שנערכת ב"ספיתלה . " עוגת נשואים ענקית הוכנה באופן מיוחד וחולקה בין 225 האורחים הנכבדים . עם סיום חלוקת העוגה , הוברר לפתע שאיזה שהוא מתמטיקאי טעה בחשבון , וחמישים איש ישארו בלי עוגה . פרצת תגרה קלה . המפקדה התכנסה מיד לישיבה , ואחרי רבע שעה הוציאה הודעה שהיות ואין אף אחד שאפשר להעניש אותו עבור המעשה המגונה הזה , אשר קלקל לשני חברים את היום המאושר ביותר בחייהם , הרי המפקדה תקח על עצמה את האחריות , ואף את העונש . בתור עונש המפקדה לא תקבל ארוחת ערב . העולים התאספו מיד לאספה כללית במחסן הקדמי , והחליטו לצום באותו ערב מתוך הזדהות עם המפקדה . במקום סעודה היה לנו ערב של נגינה ( היו לנו כמה כלי נגינה ומספר מנגנים מחוננים , ( שרו שירים ואני ספרתי על ארץ ישראל . הערב נסתיים עם קיבות ריקות אולם עם לבבות מלאי אותה המחלה המתוקה שהצרפתים קוראים לה נוסטלגיה . מבין ה 500 היו רק 300 בית"רים , והשאר היו צה '' רים או סתם יהודים . אבל כולם חיו בהרמוניה . החיים היו מאורגנים יפה . הרצאות' שעורי עברית , פעולות בית"ר , גן ילדים , בקורת רפואית . הכל היה שם . מצב הרוח היה מרומם . יהודי וינאי אחד , מר קפר , סדר "קברט וינאי . " תכנית הקברט הייתה יוצאת מן הכלל , משוררים מקומיים ( וביניהם מר גלזר ) חברו שירים על עניני דיומא . מקהלה בית"רית שרה שירים ארץ ישראליים . עוד לפני סולינה , בנמל בראילה , נולדה לבית '' ריה אחת בת — זה התינוק הראשון שנולד לשיירה ויהי שמה בישראל ספירולה . כל יהודי בראילה שלחו לה מתנות . אחרי ימים מספר הגיעה "םפירולה '' לםולינה , הנמל האחרון של הנהר , ועגנה על יד החוף . שם נולד התינוק השני , גם הוא לזוג בית '' רים . קהילת בוקרםט שלחה מוהל ורב מיוחד . אספר פה את הסיפור שספרתי למוהל ההוא אז , בסולינה ! "חוקר הפולקלור היהודי אנסקי סיפר פעם שבימי המהפכה הרוסית הוא הגיע בערב פסח לעיר ברדיטשב עם מטען מצות מאודיםה במכונית משא . ברדיטשב הייתה נתונה במצור על ידי כנופיות פורעים שהשתלטה על

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר