פרק עשרים־וארבע שניאטין

עמוד:274

מנמליה לארץ ישראל . אולם עד עתה העלתה חרס . נראה שהפעם גבר הלחץ הבריטי מאוד והשיג את מבוקשו . לאחר שנתברר כי אי אפשר יהיה להסדיר את עניין חציית הגבול עוד באותו יום , הוצאו האנשים מן הקרונות ועל יד פסי הרכבת' בשדה הפתוח , הוקם להם מחנה זמני . בלבם עוד קננה התקווה כי יצליחו להסיר את התקלה והעניין ייגמר בכי טוב . כאשר נודע הדבר בורשה , בוקרסט ולונדון , החלה בכל הבירות האלה פעולה נמרצת לביטול הגזירה . הופעל לחץ ציבורי ודיפלומטי , נוצלו כל הקשרים עם אנשים רמי מעלה , ואף מן השיטה המקובלת כל כד ברומניה — השוחד , לא הניחו את ידם . רופא ידוע בבוקרםט , מנאמני העליה ב , ' הזמין למסיבה את אשת ראש הממשלה קלינםקו ואת אשתו של שר החוץ גפנקו והעניק להן מתנות יקרות ערן — אך ללא הועיל . אויגן נגולםקו , מפקד הבולשת בבוקרסט , האיש אשר הוציא לפועל את הבטחתו של ראש ממשלת רומניה לסייע לעליה , ואשר קיים קשרים הדוקים עם פעילי העליה ב , ' סיפר להם על השתלשלות המאורעות שהביאה לסגירת הגבול בפני שיירת שניאטין . מאז הקיץ הפעיל , לדבריו , הציר הבריטי בבוקרסט סיר רג'ינלד הור , לחץ חזק על ממשלת רומניה בענייני העליה . על יד הצירות נתמנה נספח מיוחד , מייג'ור דוראן , שמתפקידו היה להתחקות אחר העליה ב' ( הוא נהרג לאחר מכן באחת מפעולות לח"י ביפו . ( והנה יום אחד , המשיך נגולםקו , נקרא טלפונית על ידי ראש הממשלה לבוא לבית הנבחרים . שם פגש את ראש הממשלה כשהוא עומד בחברת הציר הבריטי על מדרגות הבניין . ראש הממשלה פנה אל נגולסקו ואמר : — הוד מעלתו מתלונן שאנחנו הרומנים נותנים מעבר ליהודים מכל ארצות אירופה בדרכם לפלשתינה — מה תאמר על כך ? — אין זה נכון , ענה נגולסקו . לשאלת ראש הממשלה אמר הציר הבריטי כי איז בידו כרגע הוכחות לבסס את תלונתו , אולם בהזדמנות הקרובה ימציא את ההוכחות הדרושות . כעבור זמן קצר הביא הציר בפני ראש הממשלה את עניין שיירת שניאטין , ואז יצאה הפקודה לעצור את השיירה ולבטל את הויזות הרומניות שהיציא הקונסול הרומני בורשה . עם זאת הרשה ראש הממשלה את הפלגתה של האניה " נעמי יוליה , " אשר נועדה לשיירת שניאטין . בינתיים פורק המחנה הזמני והעולים שוכנו במוסדות ציבוריים ובבתים פרטיים . הם חולקו לפלוגות וצרורות ועליהם מפקדים שדאגו לכל צרכיהם . העולים ניהלו אורח חיים של מחנה מגוייםים . על כל הסידורים השגיחו מנחם בגין ודוד יוטן , שלא עזבו את המחנה במשך כל זמן שהות השיירה במקום , ועל ידם עזר שרגא חייטין , שהיה בפולין כשליח מן הארץ . כאשר בושש ביטול האיסור לבוא — החלו להבריח קבוצות קטנות בנות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר