|
|
עמוד:242
מפקד האניה' אשר היה גם השופט הראשי , התנגד הנוסע וסטר למנהל על לחיו . הדבר נודע למפקד האניה . הנוסע הובא לפניו בכוח ונידון ל 12 מלקות . בערב אספו את כל נוסעי האניה לחלק ה"פולני , " העלו את הנידון על הסיפון שלפני חדר המפקד , אשר היה גבוה יותר משאר חלקי האניה , הקריאו את נימוקי פסק הדין ואת תוצאות בדיקת הרופא , והמצליף התחיל להלקות . אחרי המלקה הששית פרצה פתאום זעקה מרה מפי מאות הנוסעים אשר עמדו על סיפון האניה . נשמעו גם קריאות בוז . מפקד האניה ציווה על אחד הבחורים להאיר את פניו בפנס חשמלי , כדי שיראוהו כל הנוסעים , והכריז ביידיש גרמנית , שהוא פקד על פסק דין זה , שלף את אקדוחו וירה שלוש פעמים באויר . דומיה השתררה באניה למשך כמה דקות . את הנידון הורידו מן הסיפון . יותר לא הלקוהו וכולם התפזרו , איש איש לעברו . 31 ביולי יומיים וחצי נסענו מאלכסנדרתה . לרודוס . שם קיווינו למצוא קשר יותר טוב למרכז העליה ולהשיג אוכל ומים על מנת לחזור לנקודה , שבה היינו צריכים לפגוש תחילה את הספינה הקטנה . כשבאנו לרודוס ראינו לא רחוק מאתנו אנית עולים שניה עומדת ליד החוף . היא הייתה מלאה אנשים מן הקצה אל הקצה . לאניה היו קשורות סירות קטנות ואחת מהן עם מפרשים . כולן היו מלאות אנשים ערומים למחצה . לבנו אמר לנו , שגם זוהי אנית מעפילים , ואכן כך היה הדבר . בצהריים עזבה האניה את הנמל ועברה על ידינו . משם צעקו אלינו "להתראות בארץ ישראל" ו"שלום . " החזרנו להם בקריאות ואיחולים דומים . אחרי שהאניה ההיא עזבה את הנמל , עלתה אלינו משטרת רודוס , והודיעה לנו , שעלינו לעזוב את נמל רודוס עד שעה שתים עשר בלילה . מצדנו הודיעו להם , כי אין לנו לא מים , לא אוכל ולא פחם . תשובת המשטרה הייתה : "אין זה מעניננו . " לא עזבנו את הנמל בלילה ההוא וקיווינו , שבמשך היום הבא יחול שנוי במצב ונקבל אוכל , מים ופחם . אף כסף לא היה לנו יותר . 1 באוגוסט כחמישים מטר מאתנו עגנה אנית הנוסעים הגדולה "מרקו פולו . " בערב ראינו את אולם הריקודים של האניה מואר במאות פנסים צבעוניים ושמענו את צלילי המוסיקה לריקודים . עמדנו אז בתור לקבל ארוחת ערב . באניתנו שרר חושך . מדרגות הברזל היו חלקות ולחות , צפחות האלומיניום עם הנוזל החם שבהן צרבו את האצבעות . כשעמדנו בערב
|
|