פרק שמונה־עשר דאנציג - "אסתיר"

עמוד:221

סירות אצל הערבים תושבי ד 1 םביבה . ההורדה מבוצעת במלוא הקיטור . על החוף נמצאים המוני ערבים המוכנים כל רגע להתנפל על העולים , אולם המשטרה שומרת עליהם . לפנות ערב הושלמה ההורדה . האנשים נשארו בחוף במשך כל הלילה , רעבים וצמאים' עייפים ורצוצים — ושמחים על שסוף סוף הם מרגישים קרקע מתחת לרגליהם . עם בוקר הגיעו אוטובוסים . הם מובאים למחנה צבאי ומקבלים ארוחת בוקר . לאחר מכן מעבירים חלק מהם למחנה העולים בבת גלים שבחיפה וחלק לסרפנד . עם בוקר נודע להם שהם לנו את לילם הראשון במולדת בחוף אשקלון ( כיוס הוף הים של "אפרידר . ( " חודשיים הוחזקו האנשים במעצר . הם נחקרו ארוכות על העליה הבלתי ליגאלית ומארגניה , על הפיקוד באניה ועל מקום מוצאם . לזכותם של העולים ייאמר שאף איש לא הצביע על מפקדי השיירה , למרות הםיכסוכים הרבים בדרך מסעם הארוך . כולם טענו שהם יוצאי ברלין והבריטים לא הצליחו להציל מפיהם הרבה על הדברים שעניינו אותם . אנשי צוות הספינה , שהתערבבו בין הנוסעים , נתגלו על ידי המשטרה . הם הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי ביפו . השופט דן את רב החובל לתשעה חודשי מאסר ואת המלחים לשישה חודשי מאסר כל אחד . בהיתפס "מאריאנה" נאסר מר צבי סגל על ידי המשטרה הבריטית , כנאשם בארגון השיירה . היא עומדת לגרשו מן הארץ , אך הודות להתערבותם של מוסדות ואישים שונים — בוטלה גזירת הגירוש והוא שוחרר מהמעצר ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר