|
|
עמוד:152
» ביז רבבות הפליטים הצובאים עכשיו על משרדי הקונסוליות נמצאים אלפי ילדים' שאבותיהם נאסרו ודירותיהם הוחרמו . המוני הילדים האלה קופאים בקור ורעבים ללחם , הם ממש מחוסרי בגדים ומזונות . גם בוינה נודדים ותועים בקור הלילה אלפי משפחות יהודיות רעבות שנעקרו מדירותיהם המוחרמות ברובע היהודי , ביניהם המוני ילדים שנתפרדו לקבוצות קטנות המתדפקות על דלתות הבתים לבקש טרף לפיהם ובגד לעורם . " והעולם הגדול לא נע ולא זע ! ברם לא רק העולם הנכרי כך , י גם מנהיגי הציבור היהודי עדיין לא ירדו לעומקה של הטרגדיה שפגעה באחיהם ועיניהם טחו מראות את מלוא זוועותיהם של הנאצים ומכל שכן את העתיד להתרחש . ועל כן הסתפקו ועדי העזרה היהודיים , וג'וינט בראשם , במתן עזרה להקלת מצבם של הסובלים אבל לא נקטו שום פעולות הצלה ראויות לשמן . ויתירה מזו , מפעל ההצלה של עליה בי הוכרז על ידם כמעשה אבוד לדעת שיש להלחם בו ולהפסיקו . אין פלא איפוא שכל מאמצי נשיאות הצ"ח לזכות בתמיכתם של הועדים והמוסדות בעלי האמצעים האלה עלו בתוהו , ומה עוד , שהסוכנות היהודית וכל המפלגות הציוניות התנגדו לעליה ב' בכל תוקף והפיצו סיפורי זוועה לרוב על כך שהעולים מובלים על פני ימים בספינות רעועות ובהעדר הסידורים האלמנטריים ההכרחיים לנוחיות הנסיעה ולהבטחת שלומם וחייהם של העולים . נאמר להמוני העם צמאי ההצלה , שמוטב להמ להישאר בגיהנום הנאצי מאשר לנסות ולהינצל על ידי הרביזיוניסטים ... עתידים מנהיגים יהודיים אלה לעמוד על טעותם , אולם מאוחר מדי .
|
|