|
|
עמוד:144
פרק ארבע ה עשר פראג 1938 בהתחלת 1938 בא לפראג הלל קוק . הוא מסר לאליהו גלזר' ששימש אז נציב בית '' ר בציכוםלובקיה , שענין העליה בי מתפתח כראוי ויש להתחיל בארגונה גם בצ'כוסלובקיה . גלזר מתחיל בהכנות , אולם עבודתו נתקלת בקשיים שאין דוגמתם כמעט בשום ארץ אחרת : אין מועמדים לעליה בדרך זו . צ'כוסלובקיה היא ארץ דמוקרטית ושליטיה הנוכחים ממשיכים במיטב המסורת של נשיאה המנוח תומאם מאסאריק . יהודים נהנים משוויון זכויות מלא ומצבם הכלכלי הוא טוב . למה זה איפוא ירשו ההורים לילדיהם לצאת לדרך הרת סכנות . א . גלזר ועוזריו פותחים בפעולת הסברה . הם מופיעים באספות פומביות' מארגנים מסיבות , מפרסמים מאמרים בעתונות וכרוזים , שבהם הם מצביעים על הסכנות הנשקפות ליהודי צ'כוסלובקיה , בדומה לאחיהם בגרמניה ובאוסטריה . ברם , באותם הימים של התחלת 1938 אין שום יהודי מעלה על דעתו שכעבור שנה בלבד יהיה גורלם כגורל יהודי גרמניה ואוסטריה . וקולם , קול התועמלנים והמזהירים אינו נכנס ללבבות . גלזר וחבריו פותחים את משרד העליה שלהם ברחוב בנדיקטםקה מספר 2 בפראג ומתחילים בעבודת נמלים . לאט לאט מתרבה מספר הבאים להירשם , בראש וראשונה בית"רים , ותור זמן קצר עולה חשיבותו של המשרד בבנדיקטסקה על חשיבותו של המשרד הארצישראלי ' שאינו מטפל אלא בחלוקת הסרטיפי קטים הבודדים הנופלים בחלקו . קבוצת העולים הראשונה מצ'כוסלובקיה מגיעה לארץ וחבריה כותבים על הצלחת הנסיעה s גלזר ועוזריו מסתייעים בזה למבצע תעמולה מקיף המלווה מסיבות והופעות פומביות רבות . באביב 1938 פורץ המשבר הראשון בין צ'כוסלובקיה וגרמניה על רקע מחוז הסודטים . אין עדיין בכוחו של זעזוע זה לגרום לשינוי ערכין גמור ביחסם של יהודי צ'כוסלובקיה לעליה' אולם די בו כדי למלא את המשרד בבנדיקטסקה אנשים הרוצים לעזוב את ארץ מגוריהם ולעלות לארץ ישראל . קיומו של המשרד לעליה ב' הוא לצנינים בעיני מנהיגי ההסתדרות
|
|