פרק י"ד תחית הספנות העברית

עמוד:346

מאז עברו חדשים רבים . סרבתי לקבל עלי כל עבודה שהיא העלולה לקשור אותי ולמנוע בעדי מלהוציא את תכניתי לפועל . בינתיים החלטתי לנצל את קשרי ופתחתי במו"מ כדי לברר את הפרטים שהיו דרושים לי להשלמת תכניתי . מאמצי לא היו לריק . ביום בהיר אחד קבלתי , ע"י שליח מיוחד , חבילה — "סודית בהחלט" — ובה הצעה מפורטת עם "בלו פרינט" וכל ה"ספציפיקציות '' ( החישובים ' ( המפורטים ביותר לבנין האניות בעלות התפקידים הכפולים . התכנית הוכנה ע"י אחד האדמיראלים — מטובי המומחים לבנין האניות דלעיל . לשמחתי לא היה קץ . צלצלתי לשאול אביגור . הוא היה חולה ובכל זאת הסכים לקבלני מיד . שאול אביגור הבין , כנראה , את ערכו הגדול של החומר שהבאתי . "ואיך נוכל לקבל תכנית זו לעיון ך" שאלני לאחר שבחן אותה ארוכות . " פשוט מאד — , " אמרתי — , "אני משאיר לך את ההצעה הזאת . תתרגמה לעברית ותשלח אלי בחזרה את המקור . " שאול אביגור קיבל את התכנית בשמחה : לא בכל יום מוסרים לממשלה תכניות מעין אלו מבלי לדרוש את תמורתם באלפי לירות . לא כאן המקום להרחיב את הדיבור על השתלשלות המאורעות בקשר לתכניתי דלעיל . סופה היה כסוף כל התכניות שנמסרו לשליטי המפלגה השלטת ע"י אחד מתלמידיו של זאב ז'בוטינסקי . למרות הכל בטוח כותב טורים אלה , כי ישראל תיהפך למעצמה ימית גדולה וחזקה , גי בלעדי זה לא תוכל ארצנו להחזיק מעמד נגד האויבים המקיפים אותנו ולשמור על ^ רד היחידה שנשארה פתוחה לפנינו במערב .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר