פרק י"ב חלוצי האמודאות העברית

עמוד:313

" ז . בדקתי בתל אביב את האפשרויות לניצול האלמוגים והצדף לתעשיה . אפשר לעשות מהם : נברשות' מצלים ( אבאז'ורים , ( מכשירים לשולחן כתיבה , מנורות' קישוטי נשים ועוד . חוץ מזה קיימת אפשרות למכור את האלמוגים ואת הצדפים לקישוטי בית . " " אני מציע : א ) להמשיך בחקירת איכות החומר ובקביעת כמותו על קרקע הים באילת , ובעתיד בים סוף ובים האדום . ב ) לאגור ולהתקין את החומר ( במשך שלושה ארבעה חדשים ) לצורך שלוש תערוכות של "אוצרות ים סוף" בירושלים , בתל אביב ובחיפה . בתערוכות אלה נוכל למכור כמות ניכרת של החומר הגולמי והמעובד , ובעת ובעונה אחת להפיץ את שם אילת ברבים ולקשור קשרים עם סוחרי הארץ להפצת סחורתנו . ג ) לאגור כ 3000—2000 טון מ"אוצרות ים סוף" ( חומר גלמי ) ליצוא לארצות הברית ולאפריקה הדרומית . " ה ) לייסד בית ספר לצוללים ולאמוראים כתחליף לבית הםפר לדייג , שלדעתי אינו עשוי להצליח כאן . את ביה"ס לדייג יש להקים במקום שקיים דייג למעשה , בעוד שבאילת עדיין נמצאת מלאכת הדייג בשלב של נסיון . כיום עדיין אין התנאים באילת כשרים לקיומו של בית ספר לדייג . ו ) לכוון תיירות המונית לאילת , כאורחי האמוראים . " בעקבות הדו"ח הסכים מר צייזייק לחתום עמי חוזה לחמישה חודשים , אף הבטיחני , כי במקרה שחקירותי תוכתרנה בהצלחה , ימשיך בנסיון . ביליתי ימים אחדים "בצפון" כדי להסדיר את המינימום הדרוש להתחלת עבודתי וחזרתי לאילת . השעה היתד . שעת צהרים ונכנסתי לסעוד במלון ים סוף . " סמוך לשולחני " ישבו בחורים בלבוש "ביקיני" — מכנסים קצרות , ללא כותונת , וכובע על ראשם . הצעיר שישב בשכנותי — בעל גוף חסון ובלורית פרועה , — משה מתוך הצלחת זבוב , לגם כף מרק , מעך זבוב שני על מצחו , והפנה את ראשו לצדי כשהוא מסתכל בי במבט חד וסקרני . ,, מה מעשיך באילת , חבר " ? שאל . " באתי לחפש מטמון . " " כבר היה פה אחד כמוך ,, - '' החיפש גם הוא מטמון " ? בדיוק כך — , " איש שיחי הצליח ללכוד שלושה ארבעה זבובים בבת אחת , ועתה " ניענע את אגרופו ליד אוזנו ונהנה מזמזומם של הנדונים למות . " ומה היה המטמון שחיפש אותו איש " ? שאלתי . " אניד . טבעה כאן — אניה טעונה זהב , יהלומים , מרגליות ואבני חן . " " ומתי טבעה ? " " לפני כאלפיים שנה , חודש פחות או יותר אינו משנה — , " ענה ברצינות גמורה והוסיף : ,, — מבין אתה , ה"חתיכה" של שלמה המלך — מלכת שבא היה שמה , — שלחה ל"חתיך" שלה — שלמה המלך היה שמו — מטען ארגמן , פנינים , מרגליות ושאר פרפראות . באה "הדרומית" ( הרוח הדרומית ) והפכה את הספינה על פיה וכל המטען ירד למצולות ים , ומאז הוא מונח שם , אולי כמה מטרים או קילומטרים מהמקום שאתה יושב בו עכשיו . " " ומה קרה לאותו ברנש שלדבריו רצה לגלות את המטמון עליו אתה מספרן '' הוספתי לשאול שאלות תם .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר