|
|
עמוד:307
ואפשר שה"פוליטרוקים" העומדים בראש הדייג חששו שישרו הם עצמם מן המנגנון אט יבקש פוסקו לעשות ריאורגניזציה לייעול העבודה . גם בשנים שלאחרי כן חלה רק התקדמות איטית בממדי הדייג הימי בישראל . בשנת 1956—1955 נסתכמה תפוקת הדייג ב 2100 טון בקירוב , לעומת כמות הדגה שגודלה בבריכות 1095 — טון . נמצא , שענף הדייג העברי עדיין חסר נוער מאומן ובעלי מקצוע . אילו נענו המוסדות הלאומיים והצבוריים בארץ ובגולה לקריאותיהן והצעותיהן של המחלקה הימית של שלטון בית"ר והליגות הימיות העבריות , שהתדפקו על דלתותיהם עוד בשנת ; 1936 אילו ניתנה האפשרות לבוגרי בית הספר הימי בצייביטאווקיה , בראשותו של הקפיטן פוסקו , גדול המומחים לדייג בים התיכון , להתחיל בפיתוחו של הדייג העברי המקצועי בארץ ישראל , לא היה צורך להשקיע בנסיונות עקרים של חובביט חסרי ידע או של "פוליטרוקים" מפלגתיים , שפע של עמל ויזע ולבזבז הון תועפות לשוא . אילו נתקבלה תכניתו של הקפיטן פוסקו לפיתוח הדייג בארץ ישראל היו המוסדות האחראים בארץ ישראל יוצרים אפשרויות קליטה חדשות לעולים ולבני הארץ גם יחד , וענף הדייג היה יכול לתפוס מקום נכבד בהכנסה הלאומית של מדינתנו . אך הדבר לא נעשה .
|
|