פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:300

יוכל "נחשון" להיות רק גורם משלים' הנשען בפעולתו על קרן היסוד — הועדה הימית , על ה"חבל הימי לישראל / ' על קרן חוסר העבודה , על קרנות הקיבוצים והקבוצות וכוי . '' " כחברה הסתדרותית יפעל "נחשון" מתוך רצון חלוצי לפיתוח משק הים כדי להתקיים בעבודתו . כחקלאות — כימאות " ... מצד העובדות — / ' נאמר להלן , — עדיין אין בידינו אלא התחלות צעירות " " ודלות . אם התקדמנו משהו בשנה האחרונה , הרי זה רק בעבודות חוף , בעיקר בסבלות . אותה ספנות נזעט שנוספה לנו השנה אינה אלא ספנות סירות ... והדייג — ? עדיין כולו באופק ו ערפול חתולתו . " דלות זו של ה"יש" הימי שלנו מחייבת ריכוז אמצעים מרובים , " וראוי "נחשון" כי צבור הפועלין יכריז למענו , עם תחילת ברייתו , מפעל כספי מיוחד . '' בראש אגודת "נחשון" הועמדה הגברת גוסטה שטרומף , ידידתו של רמז , למרות שלא היה לה כל מושג לא מעניני ימאות ולא מבעיות דייג . את מהותו של המפעל "הימי ההתישבותי" של "מעמד הפועלים" המאורגן מסביר ביתר דיוק מר ז . צור , אף הוא אחד מיוזמי המוסדות הימיים של הסתדרות העובדים הכללית ואחד מדובריה הרשמיים : " כנושא העיקרי למפעל כיבושי זה ( הכוונה לענף הדייג , — י . ה — , " ( . כתב מר צור במאמרו "תפקיד והגשמתו" ( חוברת "בישוב הדייגים" לקראת כינוס הדייג בשנת תש"ד ,, — . ( יש לראות את העובד העברי החופשי , המלוכד בהתישבות קיבוצית . סוד ההצלחה שנגלה לפועל העברי בכיבוש הקרקע , ביצירת המשק החקלאי , רומז גם לכיבוש הים העברי . העובד המנוצל , חסר העצמאות , לא ייצור את הבסיס החברותי האנושי להצלחת מפעלנו הימי . המטרה הרומזת לנו היא : כפריט קומוניסטים של עובדי ים ואדמה ( הדגשת המעתיק . ( אם בהתישבות חקלאית הצלחנו הודות לכח השיתוף הקיבוצי , הרי כאן בהשתלטות על איתני הטבע , בהיאבקות העזה של האדם הנתון לסכנת חיים מתמדת , יחושל גם אוביקטיבית למעשי העזה חברתיים , ליתר נכונות לחיי קומונה ( הדגשת המעתיק , ( שיתוף ועזרה הדדית . " מאנסים ונאומים לאין ספור נכתבו ונישאו על ידי דוברי הסתדרות העובדים הכללית ומפלגותיה , בהם נדרשו מוסדות "ארץ ישראל העובדת" להתגייס למאבק על הוצאת ענף הדייג מידי ה"קפיטליסטים" ' ולעשותו "מונופולים בידי מעמד הפועלים . " כאן נעוצה גם הסיבה , שבראש מוסדות ההסתדרות , שהחלו לטפל בעניני ספנות ודייג , הועמדו לא בעלי מקצוע לעניני ים , אלא "פוליטרוקים , " שנבחרו בין נאמני המפלגה השלטת . כל המנהלים והפקידים הגבוהים של מחלקת הדייג והמחלקה הימית של הסוכנות , ., החבל הימי לישראל" ואגודת "נחשון , " לא היה להם כל מושג לא בעניני דייג ולא בעניני ימאות . הם נבחרו לא בגלל כושרם והכשרתם למלא את התפקידים האחראיים , אלא בתורת קומיסארים מפלגתיים , כך נתמנו מר רמז למנהל המחלקה הימית של הסוכנות ומר בר כוכבא מאירוביץ כסגנו באותה מחלקה וב"חבל הימי לישראל / ' וכך הועמדה גם הגברת שטרומף בראש איגוד "נחשון . " על ידיעותיה הקלושות של הגברת גוסטה שטרומף בעניני הדייג אפשר ללמוד ממאמרה על "הדיג בים התיכון ובמים עמוקים" ( החוברת "בישוב הדייגים / ' כנ"ל : ( ,, את עבודתנו עד עתה עשינו לפי הדוגמא האיטלקית , אך אל לנו לשכוח , שהדייג האיטלקי הוא אחד הנחשלים בעולם , אחד הבלתי מוצלחים . אם מתכוננים אנו לכיבושים רחבים ורציניים , עלינו להפנות את מבטינו לארצות הצפון : לאנגליה , נורבגיה , שבדיה , הולנד ודניה ... הדייג בארצות הצפון עוזב את ביתו לימים רבים ולפעמים לשבועות .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר